מהמסך לבמה

רק פדרו אלמודובר יכול לכתוב תסריט כה מסובך ומלודרמטי ועדיין לשכנע באמינותו. במאי הקולנוע הספרדי המוכר משלל סרטיו הצבעוניים והאנרגטיים (ביניהם: ‘נשים, נשים’, ‘קיקה’, ‘עקבים גבוהים’, ‘חינוך רע’ ו’דבר איתה’) הוא אחד מבמאי הקולנוע הספרדיים המצליחים ביותר, ומרבית סרטיו זכו להכרה בינלאומית וגם להצלחה קופתית מרשימה. עכשיו, לראשונה באנגליה, מועלה ב’אולד ויק’ בניהולו האמנותי של קווין ספייסי, עיבוד בימתי לאחד מסרטיו בכיכובם של שחקנים מהשורה הראשונה.

‘הכול אודות אימא’, שזכה באוסקר על הסרט הזר הטוב ביותר ב-1999, מספר את סיפורה של מנואלה – אם חד-הורית לאסטבן שמת בנסיבות טרגיות. בחיפוש אחר אביו של הבן חוזרת מנואלה ממדריד לברצלונה אותה עזבה לפני כ- 17 שנה. היא מוצאת את עצמה מעורבת בחייהן של שלוש נשים: אגראדו – חברה ותיקה מברצלונה, שהיא בעצם קוקסינל שעובד/ת למחייתה כזונה (מרק גאטיס שגונב את ההצגה); אומה רוחו – שחקנית דיווה שמשחקת את בלאנש מ’חשמלית ושמה תשוקה’ (דיאנה ריג) ורוזה (בסרט שיחקה את הדמות פנלופה קרוז) – נזירה צעירה וטובת לב שמקדישה את חייה לעזרה לזונות להשתקם ולמצוא את דרכן. השלוש עוזרות למנואלה להחזיר משמעות לחייה שאט אט הופכים לעמוסי הרפתקאות ומרגשים. בסרט ובמחזה קיים מוטיב חזק של חיפוש אחר משפחתיות טבעית או אלטרנטיבית והצורך – של נשים בעיקר – באימא.

הבחירה להפוך את הסרט למחזה אנגלי בהחלט מאתגרת וישנם רגעים שקצת קשה להאמין שלזלי מנויל בתפקיד מנואלה -שנראית כמו בחורה אנגליה מבית טוב – מעורבת עם כל דמויות השוליים הצבעוניות האלו. עם זאת, ההצגה מצליחה לשמור על הדינאמיות הקצבית והטמפרמנט של הסרט. הבמאי, תום קארנס, מוצא רעיונות בימוי יצירתיים וגם מצליח יחד עם השחקנים ליצור רגעים אינטימיים.

אחת התוספות החכמות של סמואל אדמסון, שעיבד את התסריט למחזה, הוא השימוש בדיבור אישי לקהל של שתיים מהדמויות: אסטבן, הנער שמת ורצה להיות כותב, קורא מכתביו כמו במופע שירה/פרוזה עם קהל כך שעל-פי הגרסה הזאת כל המחזה הוא בעצם פרי עטו או יותר נכון רעיון שהוא הוגה לסיפור על אמו בשם ‘הכול אודות אימא’; ואגראדו שיוצרת בהצגה רגעי סטנד-אפ מצחיקים, הגורמים לדמות להיות חביבת הקהל, ומספקים אתנחתא קומית.

התוספות האלה עוזרות מבחינת גיוון בימתי וגם ממחישות את אחת האמירות של אלמודובר בסרט, על כך שהחיים והתיאטרון קשורים ולא נפרדים זה מזה. הביטוי הידוע של שייקספיר, כל העולם במה וכולנו שחקנים, מתלבש ככפפה על דמויותיו הגדולות מהחיים של אלמודובר.