לורין היל הופיעה בישראל לפני כשבע שנים ונראתה רע מאוד. היא גם נשמעה צרודה ביותר, וכמעט שלא שרה. למי שהשמועות על ההופעה הלא מוצלחת הגיעו לאוזניו וחושב לוותר בגללן על הופעותיה הקרובות של היל בבריטניה בסוף ספטמבר מומלץ לחשוב שנית.
במהלך השנה שעברה, לאחר שסיימה לרצות מאסר של שלושה חודשים בגין העלמות מס בהיקף של כמיליון דולר, החליטה היל לקחת את עצמה ואת הקריירה שלה בידיים. היא יצאה לדרך חדשה, שעושה הרבה כבוד לאחת מזמרות הסול, ריתם אנד בלוז וההיפ?הופ הגדולות בעולם.
במשך יותר מעשור, מאז צאת אלבום הופעתה האקוסטית המופתית בסדרת MTV Unplugged ב?2002, לא הוציאה היל שום שיר חדש, והיה נראה שמעיין היצירתיות שלה יבש. אבל מאז ששנשלחה לכלא פצחה היל בקאמבק שמראה לכל מי שצריך הוכחה שעדיין יש לה את זה, ובענק. היל הוציאה שני סינגלים חדשים – Neurotic Society ששוחרר לפני שהחלה לרצות את העונש, ו?Consumerism שיצא מיד עם שחרורה. בשניהם היא מאפשרת לעצמה דרגות חופש ומקוריות שכמעט אף ראפר בן ימינו לא מרשה לעצמו.
במהלך השנה שעברה, הגיעה היל לאולפנו של דיוויד לטרמן כדי לבצע עיבוד עם נגיעות סקא מעניינות ל?Something של הביטלס, ולפני חודש, בעקבות הפגנות סוערות בפרבר פרגוסון שבמחוז סנט לואיס במיזורי, במחאה על כך ששוטר ירה למוות בנער שחור, שיתפה היל בחשבון הסאונדקלאוד שלה שיר ישן שלא הוקלט לפני כן בשם זעם שחור (Black Rage), שמתכתב עם My Favorite Things מצלילי המוזיקה ונוטע בשיר המקורי והעליז מילות תוכחה נוקבות.
היל לא נוהגת לבצע את השירים האלה בסיבוב ההופעות הנוכחי, ובמקומם מעדיפה להתמקד בחומרים מאלבום הסולו המבריק שלה מ?1998, The Miseducation of Lauryn Hill, שזיכה אותה בחמישה פרסי גראמי; בשירים מאלבום ההופעה האקוסטית שאותם תבצע לבד עם גיטרה; בלא מעט גרסאות כיסוי לשירים של בוב מרלי (שבנו רוהאן הוא בן זוגה ואבי ששת ילדיה); וכמובן בלהיטים כמו Ready Or Not, Fu-Gee-La ו?Killing Me Softly, שהביאו לה ולחבריה מהפוגיז תהילת עולם.
ביקורה הקרוב בבריטניה יהיה השני בלבד בחמש השנים האחרונות. יחד עימה יגיע הרכב של שישה נגנים ושלוש זמרות ליווי. כדאי לדעת שבהופעותיה האחרונות בסיבוב הנוכחי היא עלתה לבמה באיחור משמעותי, לפעמים של לא פחות מארבע שעות, והופיעה לתוך השעות הקטנות של הלילה. כך שיהיה מעניין לראות כיצד ישפיע האיסור הלונדוני לקיים הופעות לאחר השעה 23:00 על המנהג המגונה הזה.
היל מקפידה להעניק לחלק מלהיטיה הגדולים ביצועי רגאיי, שהם לעיתים שונים מאוד מהמקור, כך שמומלץ לא להגיע עם ציפיות לשמוע את המקור. אך אם לשפוט לפי הופעותיה האחרונות, לא צפויה לנו אכזבה מאיכות העיבודים. ולמי שהתאכזב מהופעותיה בעבר צפויה חוויה מתקנת.



































