Sounds lovely, but
כשמשפט בהודעה מתחיל במשהו חיובי, בדרך כלל מילת הסיוג שצריך לצפות לה היא but, שמובילה להמשך השלילי של המשפט. לדוגמה, ״המפגש הזה נשמע מעולה, אבל בדיוק בשעה הזאת לא נוכל להגיע״. ואז לקינוח, Enjoy though, כדי להבהיר שגם אם המפגש היה מתקיים בשעה אחרת אין מצב שהם באים… כדי לאזן את התמונה מתווספת החתימה – x. ככל שהסירוב רציני יותר צפו לשימוש ב-xx ואפילו xxx.
We should meet sometime
אפרופו מפגש, כשאומרים “בואו נפגש מתישהו״ הכוונה האמיתית היא משהו בין ״בואו לא נפגש אף פעם״ לבין ״פעם הבאה שנפגש במקרה ברחוב נשאל שוב ׳מה נשמע׳ ונקנח ב׳צריך להיפגש מתישהו׳״. כדי לרכך את הדחייה, תיתכן תוספת של משפט בסגנון ״יכול להיות שבשבוע הבא נהיה פנויים. אולי אז״ או פשוט ״נדבר מחר״.
Is everyone OK if we split it
אם כבר הצלחתם לארגן מפגש מרצון וקבעתם לשבת במסעדה – השאלה הזו (שנאמרת יותר כהצהרת כוונות) צפויה לצוץ בסוף הארוחה. גם אם אכלתם סלט קטן ושתיתם מי ברז כשחבריכם לשולחן נהנו מסטייקים עסיסיים ומשקאות אלכוהוליים – זה לא משנה, כי אין דרך טובה יותר מאשר לחלק את החשבון בין כולם שווה בשווה.
Thanks for inviting us
אם אתם כישראלים טיפוסיים מעוניינים להזמין ולפתוח את ביתכם, לבכם ושולחנכם (או אולי כי רציתם להתחמק מחלוקת החשבון במסעדה) – אורחיכם יודו לכם במשפט ״תודה שהזמנתם אותנו״. כאן הפירוש יכול להשתמע לשני פנים או יותר; לפעמים זה ״האוכל היה מוזר ולא היה מספיק יין, אבל תודה בכל מקרה על הניסיון לבדר אותנו״ ולפעמים ״באמת תודה שהזמנתם אותנו לביתכם, כי אנחנו היינו מזמינים אתכם להיפגש בפאב המקומי״.
Thank you for a lovely meal
אם זו ההודעה שקיבלתם יום למחרת – הפירוש האחרון הוא הנכון. כדי לתאם פגישה נוספת, צריכה לעבור תקופת צינון, כי חברים בריטים אמיתיים משריינים מינימום חצי שנה מראש את המפגש הבא.
