לזכור, להזכיר ולפעול בחומרה נגד מחוללי האנטישמיות כיום בבריטניה כך דורש גם נח קליגר. קליגר היה בן 15 בנובמבר 1942, כאשר נשלח יחד עם קבוצה של 1,600 יהודים למחנה ההשמדה אושוויץ. לאחר היום הראשון במחנה נכנס להאנגר בו שהה קליגר, קצין S.S גרמני שחיפש מתאגרפים לנבחרת המחנה. קליגר הרים את ידו וזה הציל את חייו. קליגר עלה לארץ בתום המלחמה. כיום הוא עיתונאי מוכר ומכובד בידיעות אחרונות, משמש כיור ועדת התקשורת של פיבא, נשיא מועדון הכדורסל, עירוני רג ומחבר הספרים: 12 לחמניות לארוחת הבוקר וכדורסל זה לא רק משחק. את שאיפתו לשרוד כדי לספר הוא רואה כשליחות. בתו, איריס ליפשיץ-קליגר – עיתונאית בידיעות אחרונות המתגוררת בשנים האחרונות בלונדון – הצטרפה לצוות הכותבים ומביאה בגיליון זה סקירה על המבצעות ישראליות בשני מופעים מרכזיים ליום העצמאות, ביניהן ריטה וגלי עטרי. מארק אלפר, אדריכל במקצוע עם עבר עשיר בכתיבה וצילום עבור, כן כן… ידיעות אחרונות, משנס גם הוא את עטו ומצטרף לצוות. הוא הצליח לשכנע את פנינה רוזנבלום, שהגיעה ללונדון לצרכי מנוחה/עבודה, להיפגש לארוחה הודית דשנה ולהיחשף (תרתי משמע) בפני קוראי עלונדון. מאחר ובשנים האחרונות המילים יום העצמאות ומנגל דרות בכפיפה בדק עבורנו אלפר את הפארקים בלונדון ובסביבה, וגם מצא אחד לרפואה.
בחרנו להביא כאן ראיון עם נשיאת ה-JNF, גייל סיל, שבחסותה נוצר פורום ישראלי ראשון במסגרת עמותה יהודית בריטית בלונדון. הפורום הביא ללונדון אמנים ישראלים מובילים, כמו ריטה ושלמה ארצי, בשלוש השנים האחרונות, ועוד ידו נטויה. בהזדמנות זו אני מאחלת נחיתה קלה לגיא לרר, שחזר לארץ ושלח לנו טור פרידה (ראשון), ולטוני ליס שעוזבת אותנו לשישה חודשים בסוף חודש מאי לטובת ברזיל.
חג עצמאות שמח!
