ימים ספורים לאחר סיום המבצע הצבאי ברצועת עזה, מצא לנכון ניזאר אחמד, אחד מחברי בית הלורדים, להציג שאילתה. היא הופנתה לאחראי על המזרח-התיכון במשרד החוץ, מאלוך בראון, אף הוא חבר באותו בית לורדים. אחמד ביקש לדעת אם ידוע לממשלה שאזרחים בריטים נמנו על חיילי צהל שפעלו בעזה. אם אכן יש כאלה, הוא הוסיף, מן הראוי לבדוק אם ביצעו פשעי מלחמה. במקרה כזה יהיה צורך להעמיד אותם לדין בבית המשפט הבינלאומי בהאג.
אחמד, מן הסתם, ידע כי בידי ה’פוריין אופיס’ לא יהיו נתונים בעניין, וברוח זו אף השיב לו מאלוך בראון, שגם הוסיף כי אם יש כאלה בריטים הלוחמים בשורות צהל, הרי שההיגיון מחייב שיש בידיהם גם אזרחות ישראלית. אבל אחמד ביקש כותרת שתרשים את תומכיו המוסלמים הגאים בתואר שהוענק לו. הוא אף הגדיל לעשות כאשר טען כי אגודות של סטודנטים יהודים בקמפוסים בריטיים מגייסות חיילים לשורות הצבא הישראלי מבלי שטרח להוכיח את טענותיו.
כך היה שנתיים קודם לכן כאשר אירח במשכן פעיל אנטישמי ומכחיש שואה שאימץ את השם, ישראל שמיר, והשיק בחסותו ספר חדש שכתב. מנגד, בסוף החורף האחרון, הוא היה בין אלה שטירפדו את הופעתו בבניין של חבר הפרלמנט ההולנדי, חירט וילדרס, שביקש להקרין בפני הלורדים סרט אנטי איסלאמיסטי. כזכור, עצרה המשטרה את וילדרס בנמל ‘הית’רו’ ובכך נמנעה כניסתו לבריטניה. אחמד צהל אחרי סיכול הביקור וכינה אותו ניצחון עבור הקהילה המוסלמית. הוא גם היה זה שניצל את מעמדו כדי להוקיע את תואר האבירות שהוענק לסלמן רושדי על ידי המלכה.
והנה, חודש לאחר הדיון על מבצע ‘עופרת יצוקה’, ב-26 בפברואר, נודע לפתע לציבור הרחב כי הלורד המכובד הורשע בהריגתו של מרטין גומבאר, נהג ממוצא סלובקי, אב לשני ילדים ממנצ’סטר, לאחר שפגע במכוניתו החונה בשולי חלקו הצפוני של הכביש המהיר M1. היה זה שניות ספורות לאחר ששלח לעיתונאים הודעות כתובות ממכשיר הטלפון שלו בשעה שנהג במהירות גבוהה ב’יגואר’ שלו לאורך אותו כביש באזור יורקשייר. השופט הטיל עליו עונש מאסר של 12 שבועות ומפלגת הלייבור, אליה הוא משתייך, הודיעה כי תסלק אותו משורותיה. השופט גינה את התנהגותו מאחורי ההגה וכינה אותה ממושכת, מכוונת, חוזרת על עצמה ומאד מסוכנת. אחמד עצמו הגיב, דרך פרקליטו, וטען כי גזר הדין מעיד על כך שהוא שעיר לעזאזל בשל העובדה שהוא נחשב לאישיות בולטת. מיותר לציין שהוא הבטיח לערער על כך.
אבל, הפלא ופלא, בתחילת חודש מאי, הוא ניהל ישיבה בווסטמינסטר שעסקה בדרכים הרצויות להעניש את ישראל על פעולתה בעזה. מסתבר שמיודענו ישב מאחורי סורג ובריח 17 ימים בלבד ולא כל כך הודח ממפלגתו. הערעור אכן סייע. בית המשפט בשפילד קיבל את טיעוני הנאשם והחליט להמיר את ימי הכלא הנותרים בעונש על תנאי. הוא הושפע מעדויות אופי וממעורבותו של אחמד בקהילה כאיש ציבור והחליט לשחררו. שבועיים וחצי מאסר על הריגת אדם ברשלנות. גם העובדה שהנהג ההרוג היה שיכור ולכן החנה את רכבו בצורה הפוכה בשולי הכביש סייעה לו.
מאמרים קשורים
כמה חודשים לאחר מכן הזדמנתי לארוחת ערב שאורגנה על ידי אגודת בוגרי הצבא הבריטי בו היה אחמד האורח המרכזי. כאשר ביקשתי ממנו פנינות חוכמה על הסכסוך במזרח-התיכון הוא גילה בורות רבה והשווה את מפלגת הליכוד לחמאס. הלייבור חיזר מאז ומתמיד אחר הקול המוסלמי וחיפש בנרות מנהיגים שיעידו על השתלבותה של הקהילה בחברה הבריטית.
מן הטעם הזה החליטה מפלגתם של בראון וסטרו שלא לבעוט אותו אל הרחוב ממנו הוא בא. תאונת הדרכים והעונש שהומתק נשכחו לחלוטין ובקושי יצרו כותרות בעיתונות. אחמד יכול היום להשמיע את הצהרותיו הפרובוקטיביות נגד ישראל מהכורסה האדומה באין מפריע.
