עד לפני שנה הייתה אלישבע ציפרוט בת ה-15 התלמידה היהודייה היחידה בבית הספר הבריטי בו למדה. אביה עזב את ישראל ללונדון לפני 25 שנים, התחתן עם בריטית ולזוג נולדו חמש בנות שאינן דוברות עברית, משום שבבית מדברים רק אנגלית. אלישבע, שביקרה בישראל רק בחופשות משפחתיות, לא יכולה הייתה לתאר לעצמה שתמשיך את לימודיה בארץ לקראת בגרות מלאה בעברית. אבל זה בדיוק מה שהיא עושה בימים אלה.
רגע המפנה הגיע ביריד אקספו ישראל ב-2012. משפחת ציפרוט לא התכוונה להגיע ליריד, וההחלטה לפקוד אותו התקבלה ממש ברגע האחרון. תוך כדי שיטוט אקראי, נתקלה המשפחה בדוכן של תכנית נעלה (נוער עולה לפני הורים) ששינתה את מסלול חייה של אלישבע לשנים הקרובות, ואולי אף ליותר מכך.
תכנית נעלה מסובסדת לחלוטין על ידי משרד החינוך והסוכנות היהודית ומציעה לצעירים יהודים בני 14-16 שהתקבלו לשורותיה ללמוד בישראל במשך 3-4 שנים יחד עם בני נוער נוספים מכל העולם, ולסיים את לימודי התיכון שלהם בעברית, גם אם הגיעו ללא כל בקיאות בשפה.
הרפתקה חד-פעמית
הפרוייקט נפתח לפני כ-20 שנה. בתחילה הוא היה מיועד בעיקר ליהודי רוסיה, אך בעשור האחרון התרחב גם למדינות המערב ומאז השתתפו בו יותר מ-17,500 בני נוער שזוכים לחוויה ייחודית של מפגש מעמיק עם המציאות הישראלית, עם המנטליות ומזג האוויר החמים ומכירים צעירים יהודים מכל העולם. אני אוהבת הרפתקאות ומרגישה שהחווייה הזו מאוד מעשירה אותי, אומרת אלישבע. חיים ולומדים איתי דרום-אפריקאים, איטלקים, גרמנים ואמריקאים – וזו הזדמנות שבגילי לא הייתי זוכה לה באף מקום.
אז כיצד מתנהלים הלימודים? בשנה הראשונה הם לומדים את כל המקצועות באנגלית, וגם בעברית, בד בבד עם התקדמות שליטתם בשפה (20 שעות שבועיות), מספרת ענת גודמן, נציגת נעלה בבריטניה. החל מהשנה השנייה, הם כבר לומדים בעברית וניגשים לבגרות רגילה, כאשר אחוז הזכאים בקרב בוגרי התכנית עומד על כ-95 אחוז. רובם המכריע גם עושה בסוף עלייה, משרת בצבא, חלק גם ממשיך לאוניברסיטה ורבות ממשפחותיהם עולות גם הן לישראל.
התכנית פועלת בארבעה בתי ספר דוברי אנגלית שמחולקים לפי רמת דתיותם: תיכון מוסינזון החילוני בהוד-השרון, שבו גם לומדת אלישבע בכיתה י’; הישיבה התיכונית הנחשבת שעלבים של בני עקיבא, ליד ירושלים; אולפנת אמנה לבנות הציונות הדתית שנמצאת בכפר סבא; ובית חנה שמיועד לבנות חבד וממוקם בצפת.
בנוסף, כלולים בנעלה גם שני בתי ספר לדוברי צרפתית, בית ספר לדוברי ספרדית ופורטוגזית ו-14 בתי ספר לדוברי רוסית, וכן תכנית מצוינות שמשלבת לימודים אקדמיים בטכניון תוך כדי הלימודים הרגילים, ולאחר מכן המשך ישיר ללימודי הנדסה. בכל מוסדות נעלה חיים הילדים בתנאי פנימייה: בכל חדר מתגוררים ארבעה בני נוער, כשבנים ובנות משובצים לחוד ובקומות נפרדות.
תהליך הקבלה שלנו כולל יום מיונים שלם עם פסיכולוגית וראיונות עם ההורים והילדים, מספרת גודמן. במהלכו אנחנו בודקים את בגרותם האישית של המועמדים, את יכולתם לגור עם שותפים ואת המוטיבציה שלהם ללמוד. בני הנוער שמתקבלים, זוכים לסבסוד לימודים ומגורים מלא, טיסות חינם, ספרי לימוד, ביטוח רפואי, טיולים, תקציב ביגוד ואפילו כסף לבזבוזים. התשלום היחיד שמשפחתם מחויבת אליו בכל שלוש שנות התכנית הוא דמי הרשמה של 600 דולר (כ-365 פאונד).
בכל בית ספר שמשתתף בפרוייקט יש יועץ ופסיכולוג שצמודים לקבוצה יחד עם נציג נעלה, וביחד הם תומכים בבני הנוער שהותירו בארצות מוצאם את משפחתם וחבריהם. לילדים שאין להם קרובי משפחה בישראל משדכת התכנית משפחות שמארחות אותם בסופי שבוע לארוחת שישי, ואצלן הם ישנים עד מוצאי שבת.
בני נוער עם אזרחות ישראלית (וברוב המקרים גם זרה) שהחליטו לעשות עלייה מחוייבים בשירות צבאי, אך לא ילדי נעלה: להם מותירה התכנית את הבחירה החופשית אם לעלות על מדים ולהתגייס. אחותה הגדולה של אלישבע, כיום בת 21, הגיעה לישראל לפני כשלוש שנים לשירות צבאי. ההשפעה על האחות הצעירה הייתה ברורה. עוד לפני ששמעתי על נעלה חשבתי שכשאהיה בת 18 גם אני אגיע לארץ ואהיה חיילת, מספרת אלישבע, שמחזיקה אזרחות ישראלית ובריטית, בסוף הגעתי כבר בגיל 15.
כל החברים שלי בישראל
כשאבי ציפרוט, אביה של אלישבע שמגדיר את עצמו כציוני נאמן לישראל, נשאל אם היה רוצה שתהיה חיילת הוא משיב בצחוק שהיה רוצה שתהיה רמטכלית. המטרה שלנו היא שאלישבע תהיה שמחה, ואם היא תרגיש שזה מה שעושה לה טוב אז כמובן שנהיה בעד, הוא אומר. אנחנו אמנם מתגעגעים אליה כל הזמן ומדברים איתה בכל יום, וכמובן שהייתי מעדיף לראות אותה לידי. אבל כשהיא עוברת כזו חווייה מדהימה כמובן שאני מאושר בשבילה.
זה לא פשוט לעבור לבד למדינה אחרת בגיל כזה צעיר, מודה ענת גודמן. החודשים הראשונים אמנם יכולים להיות קשים ומשבריים, אבל כשדיברתי עם אלישבע כאן בלונדון, כשהגיעה הביתה לחופשת חנוכה וחששתי שאולי לא תרצה לחזור, היא אמרה לי: ‘כל החברים שלי בישראל ואני רוצה לחזור לשם’.
בנעלה בריטניה מגדירים את הפרוייקט כתכנית בוטיק, שאמנם לא מתאימה לכל אחד, אבל מומלצת למשפחות שחושבות לעלות בשלב מסוים לישראל עם ילדים לקראת תיכון. בשנת הלימודים הבאה יוכלו להשתתף בפרוייקט עשרה בני נוער יהודים מבריטניה שיעברו את המיונים שיתקיימו בקיץ, ובנעלה קוראים להורים לילדים בגילים הרלוונטיים ליצור קשר כבר עכשיו כדי לקבל פרטים נוספים בנוגע להגשת מועמדות.
