אנו חיים בזמנים לא ברורים. קשה לקרוא את המצב הפוליטי הבינלאומי, המצב הכלכלי עדיין קשה וישראל עומדת בפני יותר אתגרים במזרח תיכון מסוכן שהולך ומשתנה. בעיתות אלה, יותר מתמיד, יש להרהר על השאלות שמציבים לנו ראש השנה ויום כיפור: עבור מה אנו חיים; מהם הערכים שלנו וכיצד מתרגמים אותם; מה נותיר לדורות הבאים; כיצד נרצה שיזכרו אותנו; איזה פרק נכתוב בספר החיים?
קל להתפתות לשירת הסירנה של החברה הצרכנית. אנו מוצפים בהבטחות לאושר אם נקנה את הפריט הזה או נרכוש את הדבר ההוא. ההתרגשות וההנאה מדברים חומריים הן לטווח קצר. כסף אינו קונה לכם זמן עם משפחותיכם או אהבה לילדיכם. לשם כך אנחנו זקוקים לדאגה, תשומת לב, הכרה, זמן שיחה ביחד, לעשות דברים ביחד וללמוד ביחד.
יהדות היא מערכת מופלאה של ערכים למען חיים בעלי משמעות – והמשמעות, לא התהילה או ההצלחה, היא זו שנמצאת בלב האושר. הברכות מזכירות לנו להיות אסירי תודה לחיינו ביקום של יופי ופליאה. השבת מכריחה אותנו לנוח. החגיגות עוזרות לנו להחיות מחדש את ההיסטוריה יוצאת הדופן שלנו כאומה וכבני אדם; דרך כשרות אנו מקדשים את פעולה האכילה; דרך המקווה וחוקי טהרת המשפחה אנחנו חורטים את מערכת היחסים האינטימית בקדושה; עי הקדשת זמן ללימודי המסורת ודרך תפילה, ה’ מדבר אלינו ואנחנו מדברים אליו… וכך מחברים את תקוותינו וחלומותינו עם דורות העבר והעתיד.
אנחנו יכולים לאבד חפצים חומריים, אבל דברים רוחניים לעולם איננו מאבדים, ולכן הם ההשקעות הטובות ביותר שאנחנו יכולים לבצע. מי ייתן ובשנה הקרובה נבלה יותר זמן בדברים חשובים וערכי היהדות, ושה’ יכתוב את כולנו בספר החיים.
בברכת כתיבה וחתימה טובה,
לורד ג’ונתן סאקס
הרב הראשי בבריטניה
