מאז חודש מרץ האחרון, מתקבלות במשרדי פניות ושאלות רבות בנוגע להשפעת ההצבעה בעד הברקסיט. המהגרים בבריטניה שואלים אם עליהם לארוז כעת את חפציהם ולעזוב.
כדאי לזכור כי משאל העם לא היה הליך חקיקתי, אלא רצון המחוקק לתת לעם להשמיע את קולו. כעת, אחרי שקול העם נשמע, יהיה על בית המחוקקים להתחיל בכתיבת וניסוח החוקים והתקנות הקשורים להיפרדות, זאת בשיתוף עם האיחוד האירופאי, שכן גם הוא צד לעניין.
לפי סעיף 50 לאמנת ליסבון – האמנה בדבר האיחוד האירופי (פרק 6 סייגים סופיים) – כל מדינה החברה באיחוד רשאית להחליט לעזוב את האיחוד בהתאם לדרישות החוקתיות בה. על המדינה המבקשת ליידע את האיחוד בהודעה רשמית, ורק אחרי שיושג הסכם או שיעברו שנתיים ממועד הבקשה (המוקדם מבינם) הפירוד יכנס לתוקפו. הסעיף גם מאפשר להאריך תקופה זו בהסכמה שתתקבל בפה אחד במועצה.
נכון לכתיבת שורות אלו, בריטניה עדיין לא מסרה הודעה על החלטתה לעזוב, ולפי קמרון, הדבר גם לא יעשה בתקופת כהונתו. לכן, רק במהלך חודש אוקטובר 2016, לאחר שייבחר ראש ממשלה חדש, ההליכים יחלו להתגבש ונדע מהם התנאים וההגבלות בהקשר להגירה לבריטניה. גם במקרה זה, אסור לשכוח שמדובר בתהליכים ולא בהחלטות פתאומיות.
מאז שנודעו התוצאות, לא פורסמו הנחיות בנוגע לזכויות המשפחות האירופאיות שחיות בבריטניה כיום. המנהיגים ניסו להרגיע את המדינה באומרם שלא יהיו החלטות לטווח הקצר, ותכניות העזיבה עדיין לא ידועות.
בינתיים נפוצו שמועות על תכנית הגירה מבוססות ניקוד, בדומה לאלו שמיושמות היום באוסטרליה וקנדה. מנגנון מסוג זה כבר היה קיים בבריטניה עד שנת 2008 ונקרא HSMP – רת של Highly Skilled Migrant Program. זו הייתה תכנית מבוססת נקודות שהתייחסה לגיל המועמד, השכלתו, ניסיונו התעסוקתי, הצעות עבודה ומשתנים נוספים.
בעלי הזכות להגיש בקשת מועמדות לאזרחות בריטית (מי שהיה תושב בריטניה במשך חמש ונרשם כתושב קבע למשך שנה אחת לפחות) צריכים לפנות ולבקש אזרחות בהקדם האפשרי. זאת, מכיוון שלהערכתי יהיו בקרוב עומסים אדירים ועיכובים במשרדי שירותי ההגירה הבריטיים.
לרשום לרשום
ישראלים רבים מתחבטים בשאלה האם לרשום בשגרירות הישראלית את ילדיהם שנולדו בבריטניה. התשובה הקצרה היא: לרשום. התשובה הארוכה היא: לרשום ומהר.
סעיף 11 בחוק מרשם האוכלוסין, תשכה?1965, קובע כי: תושב שנולד לו ילד בחול חייב למסור לפקיד רישום תוך 30 יום הודעה על פרטי הרישום של ילדו. תושב בחוק מוגדר גם כאזרח בהתאם לסעיף 1(ג). מי שלא מקפיד על עדכון מסתכן בעונש מאסר ובקנס כספי.
מלבד הסתכנות בפלילים, הורים שלא ירשמו את ילדיהם עלולים לאבד זכויות סוציאליות, להן הם זכאים בחסות האמנה בדבר ביטחון סוציאלי בין מדינת ישראל ובין בריטניה (הממלכה המאוחדת). אלה כוללות המשך תשלום קצבת ילדים בבריטניה, דמי לידה ומענק לידה.
לצורך הרישום, כדאי לבקש את תעודת הלידה של הילד מיד לאחר הלידה. כך התעודה תגיע בפרק זמן קצר יחסית ותאפשר להורים להנפיק דרכון ישראלי.
לצד ההטבות, חשוב לזכור שכאזרח ישראלי רשום, ילדכם ייחשב כמיועד לשירות ביטחון עם הגיעו לגיל 16 וחצי.
* דליה סקלאר היא עוד ישראלית ובריטית, מייסדת ובעלת משרד עורכי הדין ד. סקלאר, המתמחה בדיני הגירה בינלאומיים.
** אין לראות באמור לעיל כתחליף לחוות דעת משפטית ו/או לייעוץ משפטי.
