אני לא יודע איך זה עובד אצלכם, אבל אצלנו תרופה שלא נמצאת בסל עולה עשרות אלפי שקלים בחודש, ומשפחות שלמות נהרסות כלכלית מהמחלה הקשה הזו. אלון ניהל מאבק ציבורי ותוך כך הזניח את חייו האישיים ואת הטיפול בעצמו.
בזכות העקשנות שלו הוא גרר אותי למאבק הזה, ולאחרונה עלתה בערוץ 2 הישראלי סידרה שעשינו, אורלי וילנאי ואנוכי, העוסקת כולה בנושא. במהלך הסידרה עברתי בעצמי בדיקות שלעולם לא הייתי עושה לולא הצילומים. במהלך בדיקת הקולונסקופיה שעשיתי גילו אצלי פוליפ טרום סרטני שהתפתח לו בניחותא במעמקי המעי הגס שלי. אין לי היסטוריה משפחתית מחשידה, לא היו לי כאבים או תסמינים מיוחדים ואם זה היה תלוי במדינה – לא הייתי נשלח לבדיקה הזו על חשבונה. הבדיקה הזו עולה יותר מאלף שקלים. המדינה שלחה אותי לבדיקה אחרת, שעולה 25 שקלים. קשה להאמין איזה נס טלוויזיוני קרה לי. בעקבות הבדיקה שלי לקחנו 50 אנשים עם היסטוריה רפואית דומה לשלי ושלחנו אותם לאותה בדיקה.
נכון, בקהילה המדעית, מבחינה סטטיסטית, 50 אנשים לא נחשבים לניסוי אבל כשבלמעלה מ-40(!!!) אחוזים מהם התגלו פוליפים במעי, שהוסרו מיד – זה לא כל כך חשוב אם סטטיסטית זה נחשב מדעי או לא. בפועל, ניצלו חייהם של למעלה מ-20 איש וזאת סטטיסטיקה מספיק טובה בשבילי. מאז הצילומים הפכתי לנודניק כפייתי בקרב כל חבריי, נשים וגברים כאחד, ואני מפציר בהם לעשות את הבדיקה. אם לא שמתם לב – זה מה שאני עושה כרגע: לכו להיבדק, לא לחכות לניסים.
במהלך הסידרה חשפנו גם את תרמית סל התרופות, את הסיפור העצוב מאחורי האין כסף לתרופות של משרד הבריאות וקופות החולים. מקורות רבים שלנו סיפרו במשך השנים אוף דה רקורד שמחירי התרופות נמוכים בהרבה מדיווחי קופות החולים, אבל איש לא הסכים לספר את זה למצלמה. בסופו של דבר הגיע גיבור אחד, שלא יכול היה יותר לשתוק, ועדותו המצמררת נמצאת במרכז הסידרה. אנחנו גם מלווים כמה משפחות שפשוט מתמוטטות כלכלית בגלל המחלה הנוראה הזו, והמדינה עומדת מנגד וצופה במראות; הורים שלא מצליחים לרכוש תרופות יקרות לילדיהם, ביטוח לאומי שלא מאשר טיפולים ורשלנות רפואית שנובעת מחוסר תקציבים ומאטימות המערכת. אני מספר לכם את כל זה לא בכדי שלא תחזרו לישראל – אלא כדי שתנסו להשפיע, תלכו להיבדק ותנסו להימנע מהמחלה הזו שהיא לא גזירה משמים.
ומשהו משמח ולא קשור בכלל. מצרים הודיעה שלא תסכים שאביגדור ליברמן ידרוך על אדמתה. למה זה משמח? כי ראשית, לנו יהיה יותר זמן איכות עם ליברמן ושנית, אם עוד מדינות ילכו בדרכי המצרים שכבר משחר ההיסטוריה היו ידועים בחכמתם כי רבה, אולי בסוף ליברמן אביגדור לא יהיה שר החוץ אלא רק שר החצר או שר האשפתות. דברו על זה עם המנהיגים שלכם, תציעו להם את הרעיון הזה ואולי נהרוג שתי ציפורים במכה אחת. אין שום כוונה כמובן להרוג את ליברמן, לו אנחנו מייחלים חיים ארוכים ומקסימים אך רק, אם אפשר, לא במושב שר החוץ.