אוכל
הם מבקשים מרמייט בסנדוויץ׳ לבית הספר. לא סתם מרמייט – יבש ונקי, מחוץ בין שתי פרוסות לחם. ״לא, גם בלי גבינה!״. וחטיפים מלוחים? ביסלי ממש לא נכנס לסל, רק טוויגלטס או קריספס ריחניים בטעם גבינה ובצל.
עברית
את האות חי״ת הם איכשהו מצליחים להגות. מהאות עי״ן אפשר לשכוח. אבל האנגלית מצליחה לגנוב להם את הרי״ש המתגלגלת. ״נו, לא אי״ש. רי״ש! כאילו מגרגרים מים. גרררררר״.
לפעמים זה מרגיש כאילו הם כתבו את המדריך “איך להיות בריטי
טלוויזיה
הם לא מבינים מה הקטע עם הסדרות הישראליות הישנות האלה. ״אבל אני לא רוצה לראות את פרפר נחמד! זה לא נחמד לי״. ונכנסים לטנטרום כשהם רואים בטעות את ״סמי הכבאי״ מדובב לעברית.
[x_video_embed type=”16:9″][/x_video_embed]
בחוץ
אין להם בעיה לשחק בחוץ – גם בשיא בחורף. זה גורם לכם להישמע כמו איזו אימא פולנייה. ״לא לשכוח מעיל/כובע/צעיף/כפפות/מגפיים…״. ולא משנה כמה זמן הם בחוץ וכמה טיפות של ויטמין D לוקחים – הם אף פעם לא משתזפים.
בישראל
כשהולכים לים בביקור בארץ הם הופכים לאדומים או נשארים לבנבנים (תלוי כמה כובעים, בגדים ושכבות של קרם הגנה מכסים אותם). הם עומדים בתור למתקנים בפארק. רוצים לקבוע חודשיים מראש פליידייט ואומרים Thank you for having me אחרי כל פליידייט, גם אם זה אצל הסבתא.
מה שכחתי? תוסיפו בתגובות!
