בשמלה אדומה, תלתלים זהובים וגוף רזה וגמיש, פתחה אמש אורנית רוזנבלום את מופע הבכורה שלה בתיאטרון גבעתיים. במונולוג ותנועה, חושפת רוזנבלום עולם פנימי מלא בקונפליקטים. בתוך חיים מלאי לחצים, מתוך מצבים שאליהם גוררים אותה החיים, היא מצליחה להתבונן באומץ ובהבנה ומתקדמת לעבר הפנימיות, אל השמחה והאהבה שתמיד היו בה חבויים.
ביצירתה, מתמודדת אורנית עם הרגשות, הפחדים והציפיות להביא ילד, לפרוץ ולהצליח. במרפסת החיים לפעמים יש בה שמש ולפעמים לא, היא אומרת ובתנועות חסרות מעצורים, תוך שמחליפה בגדים על הבמה, מעבירה אותנו מהמקום שממנו דברים נובעים, אל מה שחוסם את היכולת להרגיש את עצמה ואז, לעבר הסרת המסכות, נושמת את הרגע.
יצירתה של אורנית הושפעה מדבריו של קארל יונג: עתידה של האנושות תלוי ביכולת האינדיבידואלית של כל אדם להתמודד עם הרגשות, הזיכרונות, הפחדים והשיפוטים הנמצאים בתת-מודע שלנו. כל עוד השדים הללו אינם מובנים, אנו משליכים אותם על אחרים ועל העולם. במילים אחרות, מה שאנו לא מטפלים בו בעצמנו, מתבטא ברמה הקולקטיבית במשברים חברתיים, פוליטיים וכלכליים. כל אחד מאיתנו צריך לקחת אחריות ולאזן את החיים שלו כי זה קריטי עבור שלום עולמי.
רוזנבלום, שביצעה ויצרה את הכוריאוגרפיה והטקסט בעצמה, הינה בעלת 40 שנות ניסיון על בימות הארץ וחול ולמדה אצל מיטב המורים הידועים – החל מרינה שיינפלד, בינה גרשוני, צבי גוטהיינר, דיאנה באייר ועד בת דור ובת שבע.
המופעים הבאים יתקיימו בתיאטרון גבעתיים ובענבל בחודשים נובמבר ודצמבר.