אמנם לא כל הישראלים ישמחו לפרסם את סיפורם במגזין. כרגע אני שומעת על זה בשו-שו והם קצת חוששים, כי יש ביניהם יחסי עובד- מעביד, מנהל-תלמיד וכו’. כמו למשל סיפורו של אותו פקיד בכיר באחד הבנקים הישראלים שבתו לא התקבלה לביהס היהודי למרות שאחותה כבר לומדת שם. כששאל את המנהלת מדוע התקבלו כל האחים והאחיות של התלמידים האחרים (זהו בית ספר קטן) ורק בתו לא, היא ענתה לו: לך לבית ספר אחר שם מקבלים את בני מינך…, יש לו גם ילד שלישי שעתיד להגיע לשם, האם זה החינוך שהוא ירצה לתת לו?
יש ואנו פונים למפרסמים פוטנציאלים ומקבלים תשובות בסגנון: אנחנו לא רוצים קהל לקוחות ישראלי, אתם חוצפנים ורעשנים. סיפרה לי צעירה ישראלית שכבר עזבה מאז את אנגליה, כי היא התקבלה לעבודה כמלצרית באחת המסעדות בגולדרס גרין לתקופת ניסיון של חודש. לא רק שהמעסיק ניצל את העובדה שנגמרה לה אשרת השהייה והסכים לשלם רק חצי ממה שהגיע לה אבל הוא גם ידע שעובדי המטבח הערבים מקללים אותה בשל היותה ישראלית ולא טרח למנוע זאת.
סיפרה לי חברה את הסיפור הבא; לא מזמן נקלעתי למצב בו הרכב שנהגתי פגע מאחור במכונית שעמדה ברמזור. קורה, אבל מה שקרה בהמשך לא היה צריך לקרות. המכונית שלי החליקה תחת אותו רכב וולוו ג’יפ גבוה עם הנעה קדמית. מהוולוו יצא גבר בהיר בגיל העמידה, והשניים החליפו פרטים. נראה כי לוולוו לא נגרם נזק, אבל חברתי – ששמה מאוד ישראלי – זכתה לשמוע ממנו גידופים בסגנון: ישראלית גסת רוח… בגלל ישראלים כמוך יש אנטישמיות, וחזרי למקום שממנו באת, את בטח לא חוקית כאן. הגידופים המשיכו גם בצורת מסירונים לטלפון הנייד שלה במהלך היום ולמחרת. בלית ברירה היא פנתה לדווח על כך למשטרה.
כל מה שמריח גזענות מזרז את המשטרה להגיב, ולכן היא לא התפלאה כאשר פנה אליה למחרת חוקר ממחלקה מיוחדת המטפלת בהתקפות מסוג זה וביקש לברר אתה את פרטי האירוע. היא חזרה על הסיפור ואותו שוטר התקשר לבעל הרכב השני כדי לקבל ממנו תגובה.
כעבור שעה קלה הוא חזר אליה. מה עשית שגרם לו להתפרץ ככה…?. אדוני השוטר, היא ענתה. בקשתי ממנו לזוז כדי לצלם את הרכב. ההתקפה המילולית שלו מאוד פגעה בי, וגם זה שהוא השתמש במספר הטלפון שלי שקיבל, כנדרש בחוק, כדי להמשיך ולפגוע בי. משפחתי נרצחה בשואה. אז איך בדיוק אני גורמת לאנטישמיות? ובכלל, מה צריכה לעשות בחורה כדי שגבר ירצה לאנוס אותה? ומה עושה עוברת אורח מוסלמית שגורם לפאשיסט בריטי לירוק עליה?
אבל אותו גבר טוען שהוא יהודי, התעקש החוקר. יתכן, היא ענתה. אז איך הוא אנטישמי? הוא התפלא, ואיך הוא בכלל ידע שאת ישראלית. לפי השם שלי. רק יהודים יכולים לזהות אותנו לפי השם והמבטא, הצטדקה. אני לא רואה כאן קייס, אני סוגר את התיק. הודיע לה החוקר נחרצות.
ואני שואלת, מדוע? האם זה בגלל שהיהודים כאן לוקחים יותר מברצינות את עניין המעמדות? או בגלל שהם נרדפים, הם הופכים לרודפים?
