‘אני רוצה להגיד לך משהו, פתחתי בשיחה עם בתי הבכורה בת השש. יכול להיות שלא ניסע לישראל לבקר את סבא וסבתא. למה אמא?, היא ענתה כשדימעה כבר מבצבצת לה בזוית העין. לקחתי נשימה עמוקה ואמרתי: כי יש בישראל עכשיו מלחמה. עוד לפני שהספקתי לקלוט בעצמי את מה שאמרתי ברגע זה, הזאטוטה כבר שואלת: אמא, מה זה מלחמה?
ואז נפל לי האסימון. איך מסבירים מה זאת מלחמה לילדה בת שש שנולדה באנגליה וחיה פה כל חייה הקצרים. ילדה שלא יודעת מה זה צבא ומהם חיילים (חוץ מזה שאבא ואמא היו פעם חיילים כי היא ראתה בתמונות בבית של סבא וסבתא). איך מסבירים על טילים שנופלים, וילדים כמוה שיושבים בחופש הגדול במיקלטים, כבר שלושה שבועות במיקלטים… ובעוד המחשבות רצות לי בראש ואני מנסה כמיטב יכולתי להסביר בלי להפחיד או להלחיץ, אני מוצאת את עצמי חושבת על זה שהיא לא יכולה להבין באמת מה זה אומר כי היא לא באמת משם. הילדה שאנחנו מגדלים, זו שמדברת עברית רהוטה, חוגגת את כל החגים ויודעת את כל השירים ששרים בגן הישראלי ממש כמו את השירים שלמדה בביהס האנגלי, הילדה שבלי שנתכוון קבעה לעצמה עובדה בלב שיום אחד גם אנחנו נלך לגור בישראל, כי ישראל היא הבית והיא רק בת שש – לא יכולה להבין מה זה להיות ילד ישראלי בן שש בישראל, קיץ 2006.
אני חוזרת הביתה ופותחת את האי-מייל. מחכה לי שם מכתב מחברים טובים שגרים בגבעת עדה. נכון לכתיבת שורות אלו, מחוץ לטווח הטילים. יש להם שלושה ילדים, האמצעי בן שש. היינו בהריון ביחד כשהם חיו באנגליה עד לפני ארבע שנים. הבנים מתורגלים, נכנסים אוטומטית לממד בהישמע צפירת התירגול ומדקלמים בעפ את הוראות פיקוד העורף, היא מספרת. עופר שאל אותי אתמול אם אבא הלך למילואים וזה אומר שעכשיו הוא יעלה ללבנון ושהוא ימות. עופר הוא בן שש והוא מבין. הוא חשוף הוא חולק. הוא שואל. המצב הוא חלק מהוויית חייו האוטומטי., אז מה אם הוא נולד באוקספורד וחי באנגליה עד גיל שנתיים.
ובסהכ אני שמחה. שמחה שברגע זה, אני יכולה להרחיק את הילדים שלי לא רק מסכנת הטילים הפיזית אלא גם מהחשיפה הנפשית למציאות של פחד ואי וודאות. הילדה שלי הולכת לקייטנה ונהנית מהחופש הגדול לו ציפתה בכיליון עיניים. ואם אנחנו לא נוסעים עכשיו לישראל, לא נורא, ניסע בעוד כמה שבועות. היא לגמרי שקופה להתעסקות שלנו, המבוגרים, בקורה מעבר לים. לחששות שלנו, לאי הוודאות ולדאגה שלנו לחברים, למשפחה, למגוייסים, למילואים ולתקוות השלום והשלווה שכרגע נראים רחוקים מתמיד.
אמא ישראלית בעיר הגדולה
