לאחרונה אף התבשרנו שהאיחוד האירופי בחן את יציבותם הפיננסית של 92 מוסדות שונים באירופה ורק תשעה מהם נכשלו במבחן.
מתן תחזית כלכלית הינו משימה שאין ברכה שרויה בצידה, שכן במידה ותימצא טעות בתחזיות – מייד תופנה אצבע מאשימה כלפי החוזה, ובמידה והדברים אכן מתגשמים יאמרו כולם – לא חידשת דבר, גם אנחנו חשבנו כך. אם כך – מדוע לטרוח?
להשלמת הרקע כדאי להזכיר את העובדה שמדע הכלכלה אינו נלמד סתם בפקולטה למדעי החברה או מדעי הטבע, שכן טיבו של מדע הכלכלה הינו שממצבי עולם זהים (מבחינת רקע כלכלי) עשויות להתפתח כלכלות שונות לגמרי. חלק נכבד מהכלכלה תלוי בטבע האנושי ובמידה ואנשים סבורים שהמצב טוב, למרות שבדיקת הנתונים תראה אחרת, הם יצרכו וייקנו יותר ויובילו לשיפור בכלכלה בזכות מעשיהם. דוגמה מעניינת לכך הינה תגובות השווקים והציבור לנאומים של נגיד הבנק המרכזי, שבחלק נכבד מהם הוא משתדל להישמע חיובי ולברור מילים, מאחר וברור לכולם שאמירה שלילית שלו תשפיע הרבה יותר מאשר פרסום סדרה של נתונים שליליים.
בכדי לתמצת את התפתחות המשבר של השנים האחרונות ניתן לומר שהבעיה התחילה מיחידים וחברות, שלוו הרבה יותר ממה שיכלו להחזיר, אם זה בתחום רכישת הבתים/משכנתאות והלוואות בכרטיסי אשראי שהציבור לווה, או חברות, ובמיוחד קרנות השקעה, שקנו חברות תוך תרגילי מימון שהגיעו מבתי ספר להנדסה פיננסית. כולנו למדנו את הכלל שכאשר אתה חייב לבנק 1000 לישט זו בעיה שלך אך כאשר אתה חייב עשרה מיליון זו כבר הבעיה של הבנק. בהתאם לכלל זה, חלקים נכבדים של החובות הללו הפכו להיות הבעיה של הבנקים, ואז גם הבנקים לא הצליחו לשאת את החוב הזה על גבם וקראו לממשלות, שלא נותרה בידיהן ברירה רבה, שנאלצו לחלץ את הבנקים (להציל את המפקידים/חוסכים).
לפחות במדינה אחת (איסלנד) החילוץ עלה לממשלה בקריסה מוחלטת של הכלכלה והמטבע ולכן אפילו היום, שנתיים אחרי, לא ניתן לקנות קרונה איסלנדית מחוץ לאיסלנד. במציאות היום, כל ממשלות העולם המערבי שקועות בחובות שעדיין הולכים וגדלים מיום ליום, בין אם זו יוון שמככבת בכותרות, או בלגיה, בה חוב הממשלה הוא מעל 100% מהתוצר בשנת 2010, כאשר הקריטריון לחברות האיחוד האירופי הינו יחס חוב תוצר הנמוך מ-60%.
ניתן לומר שהיו עליות וירידות רבות בשנה האחרונה, אך יש לציין שמשתנה אחד נשאר קבוע וכנראה יישאר די קבוע גם בשנה הקרובה – הריבית. לפני כשנה כולם היו בטוחים שעד הרבעון השני של 2010 הריבית תעלה בוודאות, ואילו היום, אם תשקיעו באגח של ממשלת ארהב לשנתיים, הריבית שתקבלו הינה כ-0.5%. נתון זה מלמד שבשוק אין ציפיות לעליית ריבית משמעותית בשנתיים הקרובות. אחת הסיבות לריבית נמוכה נובעת מתופעה הנקראת בריחה לאיכות, דהיינו, בזמן שהמצב נראה מדאיג ולא יציב, אנשים משלמים יותר מדי על השקעה בטוחה.
נתונים כלכליים שהתפרסמו בתקופה האחרונה מראים על פניהם מגמה מעורבת – באנגליה נתוני הצמיחה לרבעון השני הראו צמיחה של 1.1% (4.5% במונחים שנתיים) ודיווחי רוב החברות, שמתחילות לדווח על תוצאות הרבעון השני של שנת 2010 מורים על עלייה ברווחים. מנגד, דיווחים על נתוני שוק הדיור ואמון הצרכנים בארהב מראים על תחילתה של האטה מחודשת. אם כן, מה מהם הוא הנכון?
שניהם ככל הנראה. אכן שני הרבעונים הראשונים של 2010 היו טובים, שכן ממשלות, בייחוד בארהב, דחפו לשוק הרבה כסף ובכך שיפרו את נתוני הצמיחה. גם באירופה ובאנגליה התרחשה צמיחה כלכלית, שנבעה לא רק מתוכניות ממשלתיות אלא בעיקר ממטבע חלש שסייע לתיירות, לייצור ולייצוא.
אך לא לעולם חוסן; הממשלות צריכות להתחיל לאסוף כספים בכדי להקטין את הגירעון, דבר שיסייע למתן את העלייה בחוב בכדי שניתן יהיה לממן אותו בלי לבקש סיוע בינלאומי. בנוסף, אנו רואים גם שהדולר משנה כיוון ומתחיל להיחלש – מה שעשוי לצמצם את התחרותיות של אנגליה. התחזקות הלישט נובעת משני גורמים: הצעדים הנכונים שעושה ממשלת אנגליה לייצוב הכלכלה, אך לא פחות חשוב מכך – היחלשות הצמיחה בארהב, שדוחפת אנשים להקטין את אחזקתם בדולר.
תחזית זו, של המשך היחלשות הדולר, מובילה להגברת אסטרטגיית Carry Trade – דהיינו – אנשים לווים בדולרים (שהריבית עליהם נמוכה) ומשקיעים את כספם במטבעות שהריבית עליהן גבוהה יותר וכך מרוויחים מהפרשי הריבית. מודל השקעות זה נראה מפתה מאוד כי הסיכון לכאורה נמוך, אך הינו מטעה ביותר, שכן מדיניות השקעות זו טומנת בחובה סיכונים לא קטנים. השנה הקרובה תהווה אתגר מאוד גדול לכל מי שמעוניין לקבל תשואה משמעותית על תיק ההשקעות שלו, וכדאי עכשיו יותר מתמיד להקפיד על פיזור טוב של תיק ההשקעות.
לסיכום, צפויה לנו שנה לא קלה, שבה השווקים יסבלו מטלטלות רבות, ללא מגמה ברורה לאורך זמן. אמנם תהיינה חדשות טובות עבור חברות וסקטורים מסוימים, אך מנגד תיתכן עלייה באבטלה והתמתנות של הצמיחה הכלכלית בחלקים נכבדים של העולם המפותח. העזרה תבוא, אולי, מצידם של השווקים המתעוררים, שימשיכו ליהנות משיעורי צמיחה גבוהים יחסית, אך גם בהם התנודתיות תהיה רבה.
ובכדי לסיים במסר חיובי – הכלכלה השנה לא תהיה גרועה כמו בתשסט 2008-9, אבל שיעורי הצמיחה של 2010 לא ימשיכו וצפויה לנו שנת דישדוש. שנה טובה ומוצלחת.
האמור בסקירה זו אינו מהווה הצעה ו/או ייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים מיוחדים של כל לקוח, ואין בו משום המלצה ו/או חוות דעת ו/או תחליף לשיקול דעתך העצמאי.
* הכותב הינו כלכלן ויועץ פיננסי.
