זה שיוצא
כששורות אלה יתפרסמו ישב ברוך לדרמן ליד שולחנו החדש בתפקיד מנכל החטיבה הבנקאית של לאומי. את שלוש השנים פלוס בלונדון הוא מסכם בשלוש מילים: הייתה תקופה נהדרת. במרומי הקומה הרביעית במשרדו שבמרכז לונדון נפגשנו לשיחת סיכום – והתחלה עם מחליפו.
מאז שהגעתי, הוא אומר, הבנק נמצא בתנופה, עם שיעורי גידול של יותר מ-20% בשנה וצוות מצויין שגדל מ-120 ל-184 עובדים. כמות הפיקדונות כמעט והוכפלה ברבעון אחרון. היעד לשנה הבאה היה להגיע ל-15 אחוז תשואה ביום וכבר בחצי שנה האחרונה הגענו ל-15.9 אחוז.
התחלנו דברים חדשים שמיקי ייהנה מהפירות שלהם בעתיד; לפני שנה הקמנו בברייטון חברת בת, לאומי ABL, שעוסקת ב- Factoring and Invoice Discounting להשלמת הפעילות המסחרית שלנו שהרווחים שלה מקדימים את התוכנית העסקית. כמו כן גייסנו צוות שמתמחה במימוש סחר בינלאומי בחומרי גלם – וכמובן שאנחנו ממשיכים במתן שירותי בנקאות מסחרית, מימון לנדלן בבריטניה, מימון גישור לסרטים ושירותי בנקאות פרטית. אנחנו מעורבים ותורמים לארגונים שפעילים בצדקה מול ישראל, כמו גם מתן חסות לגאלה של פסטיבל הקולנוע היהודי. בתחילת השנה הבאה נהיה ספונסרים לאחת ההצגות בתיאטרון המפסטד.
ההצלחה שלנו היא משום שאנחנו יודעים לזהות נישות שיש בהן יתרון יחסי גם בשירות וגם במקצועיות. מכלל הפעילות, הדסק הישראלי הוא רק 10%, ו-90% מהפעילות שלנו לא מתייחסת למגזר הישראלי.
ומבחינה חברתית?
באופן אישי אני הייתי מאוד מעורב והגעתי להרבה מהפעילויות של הקהילה הישראלית וגם היהודית. נהניתי מאוד – ואולי לא מספיק – מטיולים, תרבות ומשחקי כדורגל שיש ללונדון להציע. לבנק יש מנוי אירוח לצ’לסי זו שנה שלישית, עוד לפני שאברם גרנט נכנס, ואני בטוח שמיקי, שהוא חובב כדורגל מושבע, ייהנה ממנו.
כמה מילים על התפקיד החדש?
זה אתגר מאוד רציני. אני מגיע לחטיבה הכי גדולה בבנק, עם ההכנסות הכי גבוהות -אני חושב שגם ברווחיות הכי גבוהה עם 180 סניפים ו-5,000 עובדים. כבר התמניתי ליור של חברת כרטיסי האשראי שלנו, לאומי כארד, של בנק למשכנתאות ושל הבנק הערבי. זה שונה מאוד ממה שעשיתי כאן. זה ריטייל, קמעונאות – ממש הפוך.
וזה שנכנס…
מיקי פרידמן (56), עובד בבנק לאומי מזה 33 שנה. בתפקידו האחרון שימש כמנהל הסניף המרכזי של הבנק, וקודם לכן כסגן, וממלא מקום ראש החטיבה הבנקאית ואחראי על תחום האשראי.
קבלת ההחלטה להגיע לארבע שנים הייתה מהירה, מסביר פרידמן. מבחינתי, זו פעם ראשונה שאני יוצא לתפקיד מחוץ לגבולות ישראל. אני זוכר שב-1990 הייתי בלונדון בהשתלמות. הבנק היה אז אולי יותר גדול, אבל עכשיו אני מוצא שזה בנק קטן וחכם, עם יתרונות ברורים לא רק מול בנקים ישראלים אלא גם בנקים אנגלים. אני אולי נכנס לנעליים גדולות שמשאיר ברוך, אבל יותר נוח להיכנס לעסק שעובד טוב ויעיל. אני רוצה לשמור על זה ולחפש עוד הזדמנויות.
אתה מגיע עם המשפחה?
כרגע רק עם אשתי שרה, שהייתה מורה לאנגלית בארץ ועכשיו מחפשת לנו דירה. הייתי אבא מאוד צעיר ויש לנו ילדים גדולים; הבן הבכור בן 33 וגר בניו-יורק – ובקרוב מאוד אהיה ממנו סבא, בת קטנה בת 21 שיתכן ותבוא ללמוד כאן, ובת בת 28 שגרה בישראל.
