האמן הגרמני תומאס דימאנד, ידוע בעיקר בשל גישתו המיוחדת לצילום. הוא יוצר דימויים של חדרים וחללים שנראים אמיתיים, אך הינם למעשה צילומים של מודלים בתלת מימד – רובם בגודל טבעי – הבנויים בעמל ובשקדנות מקרטון ונייר צבוע בלבד.
צילומיו של דימאנד מייצגים נושאים שנראים במבט ראשון רגילים ומוכרים, אולם בדרך כלל מתייחסים לסצנות תרבותיות או פוליטיות שזכו לתשומת לבנו באמצעות המדיה. החל מהארכיונים של הקולנוענית הגרמנייה לני ריפנשטאל – שהייתה אחראית לסרטי התעמולה של הרייך השלישי – וכלה במטבח מקום מחבואו של סאדאם חוסיין בטיקריט, עיראק.
בחינה מדוקדקת יותר של תצלומיו הריאליסטים של דימאנד מגלה העדר פרטים וכתוצאה מכך, מוסגרת המלאכותיות שלהם. עבודתו בוחנת מחדש את מקומו המסורתי של הצילום כמדיום שמאפשר תיעוד נאמן של המציאות ומדגיש את חמקמקותו של המדיום הזה בעולם רוויו בדימויים מתווכים וכאלה שעברו מניפולציה.
התערוכה בסרפנטיין כוללת מספר צילומים חדשים ווידאו בנוסף למבחר מעבודותיו המוקדמות יותר שהביאו לפרסומו במהלך העשור האחרון.
מאמרים קשורים
בסרט הווידיאו נראה סליל של רשם קול העובר מדק אחד לשני. אולם עצירות קטנות בתנועה מגלות את העובדה, שכמו תמיד בעבודתו של דימאנד, הדברים אינם כפי שהם נראים. הווידיאו בנוי מרצף תמונות סטילס של טייפ סלילים עשוי נייר וקרטון, העתק שנוצר על מנת להיות מצולם ולאחר מכן מושמד, כך שאין לו שום קיום המשכי מלבד בעבודת הווידיאו.
הטייפ משמיע צלילים רפטטיביים מ’סמייל’, האלבום האבוד של ה’ביץ’ בויז’. הצלילים הללו עברו בידי דימאנד שינוי ונשמעים כמו ויברציות גרועות שמחלחלות אל החלל ופולשות למוח. ‘סמייל’, אלבום ההמשך ל’פט סאונדס’ הקלאסי, נכתב עי בריאן ווילסון ב-1966 – בזמן בו חווה התמוטטות עצבים, והפך לאגדה לאחר שנגנז במלואו (הוא יצא בסופו של דבר רק ב-2004). כך שטייפ שאינו באמת קיים משמיע מוזיקה מאלבום שבזמן שהוידיאו נוצר, בשנת 2000, היה קיים אך ורק בדמיונם של האנשים.
עד 20/8. א’-שבת 10:00-18:00. חינם.
Serpentine Gallery, Kensington Gardens, W2
Tel: 020-7402 6075
Tube: South Kensington
