חדר מלא באלפי בלונים, מכונית שמחליטה לפעול עצמאית ופסנתר שמנגן מעצמו ונטרק בעוצמה אלה הם רק חלק מ-160 עבודות ומיצבים מלאי הומור בתערוכת הרטרוספקטיבה ?Whats the point of it של האמן הבריטי המצליח, מרטין קריד, בגלריית הייוורד.
העבודה שזיכתה את קריד בפרס טרנר היוקרתי ב-2001, שבה הציג חדר ריק ובו נדלקים וכבים האורות כל חמש שניות, מוצגת גם היא בגלריה. עבודה זו השיגה עבור קריד יחסי ציבור אינטנסיביים ומעמד של אמן שהגדיר מחדש את גבולות המינימליזם, עד כדי כך שאחד המבקרים הביע את אי-שביעות רצונו מהאמנות הבלתי-קונבנציונלית בהשלכת ביצים מחאתית על הקירות, מה שלא הפריע לטייט לרכוש לאחרונה את היצירה.
אמנות קינטית (שנמצאת בתנועה) היא חלק מרכזי בתערוכה והופכת את הביקור בה לדינמי ומלא חיים. כבר בכניסה תיאלצו להתכופף קלות כדי שלא יפגע בכם מבנה מתכת שעליו מוצב שלט ניאון ענקי עם המילה אימהות (Mothers) שמסתובב ב-360 מעלות. כשאנחנו קטנים, אימא שלנו תמיד נראית גדולה, אומר קריד והמסר ברור – נוכחות אימהית היא תמיד עצומה, אולי אפילו מוחצת.
גולת הכותרת של התערוכה היא חדר הבלונים שנמצא בקומה העליונה. 7,000 בלונים לבנים ממלאים את החדר, שהכניסה אליו מוגבלת לעשרה אנשים, כך שתידרשו לעמוד בתור. החוויה שיצר קריד גורמת לתחושה כפולה שממלאת אותנו בו-זמנית – מצד אחד קלסטרופוביה ומצד שני אושר ילדותי. וכמה עצות פרקטיות: קחו בחשבון שקל לאבד זאטוטים בתוך ים הבלונים, וגם רצוי להביא גומיות לשיער כי החשמל הסטטי גורם לקשרים.
על המרפסת החיצונית של הגלריה חונה לה מכונית פורד פוקוס (מהדגם הכי נמכר בבריטניה) שנראית לכאורה רגילה עד שלפתע המנוע מתחיל לפעול, הצופר מצפצף, הדלתות ותא המטען נפתחים מעצמם, המגבים מתקתקים והרדיו מנגן. ואז כל זה מפסיק, וחוזר חלילה.
אלמנט החזרה, שבו מוצא קריד נחמה ואמינות, משחק תפקיד בולט ביצירותיו והופך את התערוכה למשעשעת, מבדרת ומתאימה לילדים (מלבד עבודת הווידיאו שמציגה איבר מין זכרי ומלווה באזהרה מוקדמת שהתוכן מתאים למבוגרים בלבד).
אז כפי ששואלת התערוכה, מה הטעם לכל זה? ובכן, קריד עצמו משיב שהוא לא ממש יודע, אך מוכיח מעל לכל ספק שקונספט מבריק יחד עם ביצוע מעולה יכולים לגרום לאמנות להיות מעוררת מחשבה וגם משמחת בעת ובעונה אחת.
