משלחת הסוכנות היהודית בבריטניה, שבראשה עומדת אירית ברש, מונה 23 שליחות ושליחים של הסוכנות היהודית הפועלים ברחבי בריטניה בקמפוסים, בבתי ספר יהודיים ובתנועות נוער ציוניות, כשליחים קהילתיים ועוד.
השינשינים, חלק ממשלחת זו, יצאו לשנת התנדבות בקהילות בבריטניה לפני גיוסם לצה״ל בתוכנית מיוחדת שהיא שיתוף פעולה של הסוכנות היהודית ותנועת הצופים, מגיעים צעירים מרחבי הארץ לאנגליה לשנת שירות (ש”ש, דהיינו שינשינים) בקהילה. הם פועלים בתוך הקהילות, בבתי הספר, בתנועות הנוער המקומיות ועוד מגוון מוסדות קהילתיים יהודיים וישראליים, כדי לעזור ולחזק את הזהות היהודית והישראלית בקרב יהודי בריטניה. מדובר בצעירים שהם מלח הארץ, שעוברים מיונים קפדניים ודוחים את הגיוס שלהם במטרה לתרום שנה משמעותית ואינטנסיבית, גדושה בחוויות מרגשות, נתינה אינסופית ומפגשים עם אנשים שלא היו פוגשים אחרת.
אירית ברש, ראש המשלחת של הסוכנות היהודית בבריטניה, קרן מוזס מיכאלי ורוני שגיא כהאן, שאחראיות על המתנדבים ומלוות אותן בפן המקצועי והאישי, ושלושת השינשינים רומי, שחר ואמילי, שיתפו אותי בחוויות.
כיצד הגעתם לתוכנית?
רומי בר חיים (גבעתיים): ״התוודעתי לתוכנית לפני כשנתיים, כאשר מישהו סיפר לי על שנת השירות שלו בלונדון ונדלקתי. הורי שניהם עלו ארצה, אבי מארגנטינה ואמי מברית המועצות לשעבר, אבא שלי גדל במקסיקו במשך שש שנים כנער, לקח חלק ב״השומר הצעיר״ שחיזק את הקשר שלו עם היהדות והישראליות. אני השתלבתי בתפקידים שונים בתנועת הצופים מגיל 10 וזה היה חלק מאוד גדול מהחיים שלי. דורות אחורה אצלנו היו בסוכנות היהודית, סבא, אבא, ואני ממשיכה את דרכם”.
שחר לודבינובסקי (תל אביב): ״ראיתי פירסומת באינסטגרם שסקרנה אותי. הייתי בצופים מכיתה ז׳, הדרכתי שנתיים ובשנה האחרונה ניהלתי צוות שעיקר פעילותו ליזום פרויקטים קהילתיים והתנדבות בקהילה.
ידעתי שאני רוצה לעשות שנת שירות, עם חוויה קצת שונה, כזו שתחבר אותי גם לזהות היהודית שלי. אני בא ממשפחה חילונית, אנחנו עושים סדר פסח אבל לא קבלת שבת, ורציתי ללמוד קצת יותר על היהדות. בארץ קל להיות יהודי, אבל פה זו ממש בחירה. אם למשל הילד לא הולך לבית ספר יהודי, הוא לא יחווה גם את חנוכה”.
אמילי רומנו שייט (הרצליה): ״המדריכה בצופים סיפרה שהתקבלה לשנת שירות בלונדון ומאז חלמתי על זה. ידעתי שלעבור לגור בחו״ל ולעבוד עם קהילה יהודית בתפוצות זו הזדמנות גדולה וחד פעמית, וכשגיליתי שזו אופציה שמחתי להיבחן. עברתי את המיונים והיום אני בקומונה של מנצ׳סטר, קהילה שונה מלונדון. אנחנו רק שלוש בנות שעובדות במסגרות שונות, פזורות בכל צפון אנגליה.
בבקרים אנחנו בד״כ בבתי ספר, לפעמים מלמדות עברית וגם מעבירות שיעורים על ישראל וההוויה הישראלית. ליהודים פה זה מאוד חסר. אנחנו החיבור של היהודים המקומיים לישראל. לנו זה מאוד מובן, הישראליות היא חלק מההוויה והזהות שלנו ולהם אין את זה, אז אנחנו מנסים להביא את זה כמה שיותר. כמו כן אנחנו מארגנות אירועים בלתי פורמליים במסגרת בתי הספר ותנועות הנוער, כמו אירועי בני ובנות מצווה ופעילות בתי אבות”.
איך מתמודדים עם הגעגועים לארץ? שמעתי שיש משפחות שמארחות אתכם בביתם
אמילי: ״לכולנו יש משפחות מאמצות. השינשינים גרים בדירות משותפות באופן עצמאי, אבל בערבי שישי המשפחה המאמצת מארחת ונוצר קשר שמעבר”.
רומי: ״לפעמים הולכים למשפחה המאמצת אחרי בית ספר, ולא רק בסופי שבוע. כשהייתי חולה בקורונה הביאו לי מגשי אוכל. זה חשוב, בשונה למגורים עם עוד עשרה אנשים, המשפחה המארחת היא שלי ורק שלי”.
שחר: ״אני יודע שנוצרים קשרים שלא ייעלמו בתום השנה הזו. הם יודעים שיש להם חברים בישראל ואנחנו יודעים שיש לנו חברים באנגליה. לדעתי זה אחד הדברים הכי מיוחדים שקורים פה, החיבור בין ישראלים שבאו מישראל ומי שחיים פה באנגליה, זה מעצים ומדהים”.
מלבד הפעילות בבתי הספר, השינשינים מתחברים לתנועות נוער ומצטרפים אליהם למחנות, מבלים יחד, מלמדים שירים ישראליים ועושים פעילויות משותפות לחגים השונים. שניים מהשינשינים אפילו הקימו לאחרונה שבט צופים חדש בבורהמווד ביוזמתם. השבט גדל ומתפתח כל הזמן.
״זאת חוויה כל כך מיוחדת, לומדים הרבה ומתפתחים המון ומרגישים תרומה ואחריות״, מספר שחר בהתרגשות.
רומי: ״יש לי חניכה שהגיעה לפעולה וישר אמרה ‘וואו, יש פה אווירה כל כך ישראלית’, היא ממש התרגשה. ומאז מגיעה לכל פעולה”.
פעילות למען אוקראינה
שחר: ״העברנו שיעור על הדברים שישראל עושה בשביל לעזור לאוקראינה ב־ 30 מוסדות שונים, בנושאים כמו קליטת עלייה וקליטת פליטים לא יהודים, בתי חולים מאולתרים, סיוע הומניטרי וכו׳. דיברנו על זה ברגישות ובלי להיכנס לפוליטיקה, סיפרנו כיצד ישראל עוזרת. אחרי השיעור עשינו פעילות של כתיבת מכתבים לעולים חדשים לארץ, כתבו מעל 300 מכתבים שיועברו באמצעות הסוכנות היהודית לעולים, זה היה מרגש”.
כמה מילים לסיכום
אירית: ״ההשפעה של השינשינים בקרב כל השכבות והגילאים אדירה. הם הפנים של ישראל מבחינת הקהילה. הם מביאים את ישראל הצעירה, האנרגטית, הפלורליסטית והמודרנית לתוך הקהילה”.
רוני: ״מפגשים לפעמים יכולים להיזכר ולהיחרט עמוק בפנים, ואולי אפילו לגרום לילד שפגש אותם בגיל שבע לחשוב לעלות לארץ. זה מאוד משמעותי”.
קרן: ״אנחנו מקבלים פידבק מדהים ואימיילים אסירי תודה על התוכנית הזאת, השינשינים האלה מדהימים, הם כמו הילדים שלי. זו שנה לא פשוטה של שעות עבודה רבות והמון פעילות במגוון רחב של תחומים, אבל הם עומדים בזה בגבורה. השינשינים נבחרו בפינצטה, יש להם ליווי מקצועי ואישי וגם למשפחות המאמצות. יש רשימת המתנה ארוכה של משפחות שרוצות לאמץ ולארח. מישהי מכאן שפגשה אותם וראתה מה שהם עושים ובאיזו מסירות, שאלה אותי ‘איך אני עוזרת לילדים שלי להיות כמוהם?’ זו גאווה”.
אולי תאהבו לקרוא עוד כתבה על הסוכנות היהודית בבריטניה והשינשינים:
https://alondon.net/new-site/בריטניה-ישראל/
