אירית ברש הגיעה בשלהי השנה הקודמת ללונדוןאחרי תקופה ארוכה בשירות המדינה. שירותה הצבאי הסתיים לאחר 22 שנים בדרגת סגן אלוף באגף המודיעין של צה”ל, ולאחריו המשיכה בעמדת ניהול גבוהה בקרן היסוד – ארגון־אח של הסוכנות היהודית שהוקם לפני כמאה שנה בלונדון. כיום היא עומדת בראש משלחת ציונית נרחבת, שמטרתה להגיע לקהילה המקומית באופן בלתי אמצעי, בין אם במפגשים בבתי הספר, בבתי הכנסת, או בקמפוסים.
“אני חושבת שאנו חיים בעולם מאוד מאתגר, חוץ מהקורונה”, היא אומרת. “מצד אחד, במשך 7-8 עשורים אנחנו כעם בונים את התקומה של המדינה החדשה שלנו, ומצד שני אנו נמצאים לראשונה זה אלפיים שנה במצב שמדינת ישראל מאכלסת את מחצית העם היהודי, ומחציתו השנייה יושבת בתפוצות. אנו ספציפית כסוכנות היהודית, שהיא הארגון הגדול ביותר בעולם היהודי, מתכנסים לשולחן העגול שבו כולם מתמודדים עם האתגרים המשותפים”.
מאחר שהסוכנות היהודית היא פלטפורמה לקירוב בין יהודי התפוצות וישראלים בתפוצות למדינת ישראל – היא רואה חלק חשוב בזיקה של הקהילה הישראלית למדינת ישראל כגורם מחזק. במיוחד בבריטניה, בה מתגוררת הקהילה הישראלית הגדולה והמשמעותית ביותר באירופה. “כשהציעו לי את תפקיד ראש משלחת הסוכנות בבריטניה ובמערב אירופה”, היא מספרת, “ראיתי בכך הזדמנות נוספת לשרת את העם ואת המדינה, לחזק את הקשר של מדינת ישראל עם ה-פוצות, ובעיקר של התפוצות עם ישראל”.
אירית הגיעה לבריטניה בנובמבר 2020 ובין בידוד לסגר, שהיו מאז ועד לאחרונה, נאלצה להתמודד עם את- גרים לא פשוטים. “יחד עם זאת”, היא אומרת, “אני שמחה וגאה שנחשפתי, והיום אני מכירה יותר מקרוב את העשייה האדירה של משלחת הסוכנות היהודית שבראשה אני עומדת”.
מענה לרטוריקה אנטישמית ואנטי ציונית
בגלל הסגרים וההגבלות נאלצה המשלחת להמציא את עצמה מחדש. “אני עומדת בראש משלחת מאוד גדולה של שליחי הסוכנות היהודית שמטביעה את חותמה בכל מיני תחומים חדשים חשובים בחיי הקהילה בבריטניה. יש לנו, בנוסף לשליחי העלייה, 13 שינשינים (צעירים לפני שירות צבאי), שמגיעים לפה למשך שנה מלאי אנרגיה והתלהבות, וכל רצונם הוא פשוט לעסוק בעשייה ובנתינה. בנוסף, יש במשלחת שלנו שליחים קהילתיים שפועלים בקהילות. אם זה ברדברידג’, במנצ’סטר, או בלידס, השליחים פועלים בתנועות הנוער – בני עקיבא, הצופים ושאר התנועות הציוניות העיקריות למיניהן. יש במשלחת גם את שליחי הקמפוסים הבוגרים יותר, בעלי תואר אקדמי העובדים בשיתוף ארגון הסטודנטים היהודים בבריטניה, ומסייעים לסטודנטים הישראלים והיהודים המקומיים, בעיקר במתן מענה לרטוריקה אנטישמית ואנטי ציונית בקמפוסים.
השליחים שלנו הם חבר’ה ישראלים צעירים שעזבו חיי נוחות בארץ; הורים, אחים, אחיות, משפחה שלמה, ובאו לפה כדי לתת וכדי לתרום ובכדי לעסוק בעשייה למען החיבור עם התפוצות. “הם נלחמים, הם משקיעים והם ממציאים את עצמם מחדש. הם נותנים את כל כולם בתקופה של השנתיים-שלוש שהם נמצאים פה, כדי למלא את השליחות הזאת במלוא המובן של המילה” היא אומרת.
“הסוכנות היהודית אחראית מיום הקמתה להבאת למעלה משלושה וחצי מיליון יהודים לארץ ישראל, ואני תמיד אומרת שעלייה לא מסתיימת בנתב”ג – בבן גוריון היא רק מתחילה! כי כדי להפוך כל עולה לחלק חשוב ותורם לפסיפס החברתי והכללי של ישראל, אנחנו צריכים להשקיע בו מעבר לסל הקליטה, וזה אומר לימודי עברית ואולפנים, הקלות בכל תהליך ההשתלבות אפילו כמה שנים לאחר הקליטה בארץ, וגם בקורסים מקצועיים שאנחנו נותנים לעולים כדי להקל עליהם להיכנס לשוק העבודה הישראלי”.
בשנה וחצי האחרונות יש עלייה משמעותית מבריטניה לישראל
“אנחנו רואים עלייה של 64% בעלייה מבריטניה, כמו גם עלייה משמעותית ממערב אירופה, כמובן מצרפת מבלגיה מגרמניה ומאיטליה – וכמובן גם ממדינות חבר העמים לשעבר, משם הסיבות העיקריות הן כלכליות, אנטישמיות ומצוקה. מבריטניה העלייה היא יותר אידיאולוגית”, היא מסבירה. “וגם, יותר ויותר צעירים בריטים עולים לארץ כי הם רואים בישראל מרכז של טכנולוגיה וחדשנות בתחומי ההיי-טק, והם רואים בישראל מעין ‘האב’ שמאפשר להם או נותן להם הזדמנויות תעסוקתיות ועתיד תעסוקתי מאוד מבטיח. וזה מאוד מעודד”.
יריד העלייה השנתי שהסוכנות מארגנת פנים אל פנים עבר השנה הסבה לאונליין ולדעת אירית היה מאוד מוצלח, וכנראה שימשיך ככה לפחות בשנים הבאות . “ה”אקספו” הביא מאות משתתפים מבריטניה. הבאנו לשולחן הווירטואלי את מירב הרשויות הגדולות בארץ, מירב המעסיקים, הבנקים והחברות הגדולות. כולם באו אלינו כדי להציג את האפשרויות החינוכיות והתעסוקתיות בישראל”.
היריד נערך בשיתוף קהילות דוברות אנגלית אחרות, כמו דרום אפריקה ואוסטרליה, שהשתתפו לאורך כל היום מהבוקר עד אחר הצהריים, בחדרים שונים ובפורומים קטנים לפי נושאים. היו שהתעניינו למשל בערים ספציפיות בארץ, כמו בית שמש, חריש, ירושלים או תל אביב…
מה צופה לנו השנה הקרובה?
“כנראה שתהיה גם זו שנה היברידית של לימודים מהבית של סטודנטים. מצד שני יש אתגרים ומשימות לא פשוטות שאנחנו צריכים לעמוד בפניהם, שקשורים בעיקר למצב שבו נמצאת ישראל במזרח התיכון. אנחנו מקווים במהלך השנה לחזק את הדיאלוג ואת השיח שלנו עם הקהילה.
“מן הסתם נושא האנטישמיות עומד היום במקום הראשון בסדר היום היהודי העולמי”, היא מסכמת, ומספרת על אב מאוד פעיל בקהילה ומאוד מחובר לישראל, שסיפר שבתו בת ה- 16- הראתה לו מלל אנטישמי ואנטי ציוני שהיא אישית קיבלה כיהודייה בבית ספר לא יהודי בלונדון. “הוא אמר לי שגם הוא, עם כל הרקע והידע שלו בנושא, לא יודע איך לייעץ לה ומה להגיד לה לענות”.
גם לצעירים שהם דור העתיד יש סימני שאלה בקשר לישראל. “הם חוו לא מעט רעידות אדמה של משברי זהות. דרך העשייה שלנו בקהילה אנו משתדלים לספק להם מידע, ולהביא את הפנים של ישראל התוססת, הפעילה, המודרנית – והכי חשוב הדמוקרטית, וכן להתלבט יחד איתם בשאלות שמעסיקות גם את הדור הצעיר בארץ. השתתפנו במחנות הקיץ של הקהילה, וסיפקנו למדריכים את ההכשרה המקצועית והמעשית לגבי נושאים וסוגיות שמעסיקים היום את הדור הצעיר, כדי לחזק אותו ולהעצים את תחושת השייכות ואת הקשר לישראל, ואני חושבת”, היא מסכמת, “שבשנה הקרובה נשרטט מעין מפת דרכים או תוכנית פעולה לחיזוק הקשר הזה שבין הדור הצעיר פה בבריטניה לישראל, ומישראל לדור הצעיר כאן בבריטניה”
לחץ לקשר: https://www.jewishagency.org/
אולי תאהבו לקרוא עוד כתבה על חיזוק הקשר בין יהודי בריטניה לישראל:
https://alondon.net/new-site/הסוכנות-היהודית-בבריטניה-אירית-ברש/
