מותו של אריאל שרון זל עורר עניין רב בתקשורת הבריטית, שהקדישה זמן מסך רב ולא רק במהדורות החדשות. התקשורת התמקדה בעיקר בפערים שבין הקריירה הצבאית והפוליטית של שרון, תוך שימוש במלחמת לבנון לעומת ההתנתקות מרצועת עזה – כדוגמאות לשינוי שכביכול עבר. למרות דמותו השנויה במחלוקת, התייחסות התקשורת לשרון הייתה לרוב מאוזנת ומתונה. הבי.בי.סי אף שידרו סרט תיעודי באורך של שעה על חייו, בו רואיינו מספר מחבריו ומתנגדיו מתקופותיו בצבא ובפוליטיקה. גם הלווייתו סוקרה באריכות, במיוחד נאומו של טוני בלייר, ראש ממשלת בריטניה לשעבר. ריצ’ארד פייתר, יור בייקום בישראל, התראיין לרדיו בי.בי.סי 2, שם הסביר על חשיבותו של שרון עבור הישראלים.
ליברמן מזגזג. שיחות השלום (כן, הן עדיין מתקיימות) עדיין מושכות את תשומת ליבה של התקשורת, במיוחד ביקוריו הרבים של מזכיר המדינה האמריקאי ג’ון קרי בארץ. במקום לתת לקרי חופשי חודשי לנסיעותיו לארץ, ממשלת ישראל הודיעה על בנייה בהתנחלויות מיד כשעזב את הארץ, מה שהכעיס גם עיתונים שלרוב נחשבים כתומכי ישראל. באותו זמן, הפתיע שר החוץ אביגדור ליברמן בתמיכתו בתכנית הסכם השלום של קרי, בראיון אקסקלוסיבי לטלגרף. ליברמן קרא לתכנית ההצעה הכי טובה שנקבל, אך במהרה חזר ימינה והציע שתושבי אום אל-פחם ירגישו יותר בבית תחת שלטון פלסטיני. בביקורו, נפגש ליברמן עם שר החוץ הבריטי, וויליאם הייג, כדי לדון בשיתוף הפעולה בין בריטניה לישראל בתחומי המדע, החינוך והכלכלה. שיתוף הפעולה בין המדינות מוערך בשווי של כ-5.1 מיליארד פאונד.
ווטרס והנאצים.
הפרד ומשול. בטור האקטואליה של שאול צדקא כבר נכתב על מודל גדר ההפרדה שהוצב בכנסיית סנט ג’יימס בפיקדילי, בחג המולד. בדיון שנערך במקום ב-4/1 נכח פרופ’ אלן ג’ונסון מבייקום, שהיה היחיד שייצג את הקול הפרו-ישראלי, ודיבר בכנות על הצורך הביטחוני שהביא לבניית הגדר, שאותו מארגני האירוע לא טרחו להזכיר. מסיטים כספים. הפרלמנט הבריטי דן בנושא חלוקת כספי המשרד להתפתחות בינלאומית (DFID). הארגון האקטיביסטי של בייקום, אנו מאמינים בישראל, החל בקמפיין למנוע מכספים אלו להגיע לארגונים ברשות הפלסטינית שמעודדים אנטישמיות או הסתה כנגד ישראל.
רוחאני גרעיני. תאל במיל’ מיכאל הרצוג (אחיו של בוז’י), תידרך את התקשורת הבריטית בעניין איראן ותכנית הגרעין שלה, בשיחה שבה השתתפו נציגים מסקיי, בי.בי.סי, פייננשייל טיימס והטלגרף.
הכתבים התעניינו לרוב בעניינים הטכניים של תכנית הגרעין וההשלכות על ישראל, בעקבות ההסכם שהסיר חלק מהסנקציות על איראן. רבים מהם התעניינו גם בדעת הקהל הישראלית כלפי איראן ונשיאה, רוחאני.
* הכותב הינו איש מחקר בארגון בייקום הפועל למען יצירת הבנה גדולה יותר של ישראל בבריטניה.
