“איך אתה יכול ליצור את העתיד, אם אתה לא יכול לברוח מהעבר?”. כך שואל השלט מחוץ לתיאטרון ברידג’, שמזמין עוברים ושבים לרכוש כרטיסים ל”נייטפול” החל מ-15 פאונד. אבל אם המחזה רוצה שנחווה אותו בהווה, כנראה שהוא יצטרך לעניין את הקהל קצת יותר. הברידג’ (“הגשר”, להבדיל) הוא תיאטרון חדש ומרהיב במיקום אטרקטיבי – בין הסיטי הול לטאוור ברידג’ – עם הצגות מוצלחות עד כה. אבל החודש תוכלו להיחשף בו לסיפור לא מרגש במיוחד, של משפחה המנסה לשרוד בעולם שהולך ומשתנה לנגד עיניהם.
אב המשפחה נפטר והחווה מופקדת בידי הבן ריאן (סיון דניאל יאנג). זו לא ממש שאיפת חייו של ריאן להיות “תקוע” בחווה המשפחתית והוא חושב על דרכי קיצור ומילוט. אחת מהן מתרחשת כבר בתחילת המחזה כשפיט (אוקוולי רואץ’), חברו של ריאן ורתך במקצועו, פוער חור בצינור נפט ענקי שעובר בשטח האדמה של המשפחה. יחד הם מעבירים צינור למלא מיכל כדי להשתמש בנפט שנאגר בו ולחסוך ולהרוויח כסף. אבל פיט הוא לא סתם חבר, הוא כמעט בן בית וזו הפעם הראשונה שהוא פוגש בבת זוגו לשעבר ואחותו של ריאן, לו (אוליה לוביבונד), אחרי שהוא השתחרר מהכלא. בסוף הסצנה הזו, האם ג’ני (קלייר סקינר) מגיעה והיא לא ממש שמחה לראות את פיט. בהמשך מתגלה הסיבה עם עוד פרטים על היחסים והמשקעים בין כל הדמויות, והסיפור מקבל תפניות שונות.
קללות, אלכוהול ועירום חלקי
סצנת הפתיחה הזו עמוסה בקללות, שתיית אלכוהול ועירום חלקי. אבל זה קצת מטעה לגבי המשך ההצגה, כי החלק הראשון ממשיך באופן מאוד איטי ועם הרבה פאוזות בין משפט אחד לשני. זה מרגיש כדרמה ללא דרמטיות וקצת כמו להקשיב לשיחת חולין בין אנשים רגילים. למרבה המזל, מדי פעם מגיחות בדיחות שמחזירות אותנו לריכוז. בחלק השני של ההצגה, לעומת זאת, נראה כאילו השחקנים נכנסו להילוך גבוה. הקצב פתאום חי, הטיימינג עובד, הדיאלוגים זורמים והרגשות מתפרצים יותר.
מה שאולי היה יכול לתרום לדינמיות בהצגה הוא שימוש בתפאורה. בבמה הגדולה של הברידג’ אפשר להעביר צינור ענק מצד אחד לשני ובאמת יש אווירה וחוויה ריאליסטית של חווה. אבל הרקע די מינימליסטי ולא ממש משתנה. הדמויות יושבות במקומות שונים וזזות מדי פעם מצד לצד. אולי הרעיון היה שנרגיש גם אנחנו, כמו הדמויות, תקועים בחווה הזאת.
מעבר להפקה עצמה, מה שמסתתר בין השורות הוא האג’נדה של המחזאי ברני נוריס. נוריס טוען, ודי בצדק, שהחיים שלנו נחטפו על ידי קפיטליזם, מעמדות פוליטיים ועוד, ושבעצם כל השאיפות, ההתנהגויות ומודלי ההשראה שלנו הם למעשה זהים. הכל נועד “במטרה לגרום לאנשים לרצות את אותם הדברים, ובכך להפוך אותם לשווקים יעילים יותר”. הרעיונות האלה מושחלים מדי פעם, בעיקר במונולוגים הרגעיים של לו. למרות שהרעיונות האלה יכולים להצדיק מחזה עם אמירה חברתית וכלכלית, זה לא כל כך עובד פה והמסרים לא עוברים וחודרים. אבל אם אתם מחפשים הצגה בלונדון שהיא קלה להבנה ועם סיפור די פשוט בסגנון שמזכיר אופרת סבון אנגלית – יכול להיות שדווקא כן תיהנו ב”נייטפול”.
“נייטפול” – פרטי ההצגה בלונדון
מתי: עד 26 במאי, 2018. ב’-ש’, 19:45. ד’, ש’, 14:30. א’, 15:00.
איפה: תיאטרון הברידג׳, לונדון.
כתובת: The Bridge Theatre, 3 Potters Fields Park, London, SE1 2SG
מחיר: 15 – 65 פאונד.
