הקשת הישראלי גיא מצקין (26) עבר בשנה שעברה לסקוטלנד לרגל לימודי תואר שני בפסיכולוגיית ביצוע (Performance Psychology) באוניברסיטת אדינבורו. מצקין היה קרוב לייצג את ישראל באולימפיאדת לונדון בקשתות, אך השתתפותו נמנעה בגלל כמה החלטות מנהלתיות, ויש שיגידו פוליטיות.
קשתות זה ספורט שאינו מוכר לישראלים, אומר מצקין, מדובר בענף אולימפי שמחולק לכמה סוגים, ואני יורה בריקרב (Recurve Bow), שהיא הקשת האולימפית. לצערי אין לספורט הזה יותר מדי חשיפה, אבל כולם נזכרים בו דווקא לקראת האולימפיאדה.
באליפות אירופה ב?2012, שנערכה באמסטרדם, סיים מצקין במקום ה?17. אחריה נערך טורניר קדם?אולימפי לספורטאים שלא השיגו את הקריטריון האולימפי, ובו סיים במקום הראשון והצליח להשיג את הקריטריון. למרות הצלחתו, היחידה לספורט הישגי קבעה קריטריון מחמיר יותר ולא אפשרה לו להשתתף. הוא פנה לאנשים שקבעו את הקריטריון, ואף ניסה להתקבל לאולימפיאדה על קריטריון הצעירים, מכיוון שהיה עדיין בגיל מתאים, אך גם שם נדחה.
הייתה לי הרגשה שמראש החליטו שאני לא אסע, נזכר מצקין, היו הרבה דברים מאחורי הקלעים שמאוד פגעו בי. הגישה של הוועד הייתה לשלוח רק את הספורטאים המצטיינים, אבל לדעתי אין שום היגיון בקריטריון הישראלי שנקבע. בסופו של דבר, הזוכים במדליות בלונדון היו במקומות ה?9, ה?32 וה?41, ואני דורגתי במקום ה?44 בעולם.
לקחתי את זה קשה, כי השקעתי והתאמנתי הרבה, ולא הגעתי לאולימפיאדה בגלל קריטריון ישראלי שלא מתאים לענף הקשתות, ממשיך מצקין. בסופו של דבר, אין קשר בין הדירוג שלך לבין התוצאה הסופית שלך בתחרות. קשתות הוא ספורט לא צפוי, ומאוד קשה לנחש מי יזכה. חוסר ההבנה בענף מאוד תסכל אותי.
הרוח שינתה כיוון
בעקבות אכזבתו, החליט מצקין להמשיך הלאה וסיים תואר ראשון בפסיכולוגיה וביולוגיה באוניברסיטת בן גוריון בבאר שבע, במטרה להיות פסיכולוג ספורט: נפלתי באחת התחרויות שהשתתפתי בהן ב?2012 ולא הצלחתי להתמודד מנטלית עם התחרות. אחרי הכישלון, ציוותו אותי לדר רועי סמואל, פסיכולוג ספורט, שפשוט שינה אותי לגמרי ושיפר את מצבי מבחינה מנטלית, והחלטתי שזה מה שאני רוצה ללמוד.
למה לא ראינו אותך במשחקים האולימפיים בריו?
מכיוון שהתחלתי ללמוד ולא היה לי מועדון להתאמן בו בבאר שבע, ויתרתי על זה וירדתי ברמה. דווקא כשעברתי לסקוטלנד, ניסיתי לחזור לעצמי אבל זה כבר היה מאוחר מדי.
למה בחרת ללמוד בסקוטלנד?
בחרתי באדינבורו כי היא אחת האוניברסיטאות הטובות בעולם – מקום 19 בדירוג האחרון – ומדברים שם אנגלית, והפלוס הגדול ביותר הוא שיש להם תכנית של חץ וקשת ובנוסף מאמן מעולה.
איך הייתה התאקלמות במדינה?
די טובה. האנגלית שלי היא ברמה די ממוצעת, אבל אני גר במעונות של תארים מתקדמים ויש מסביבי הרבה אנשים שמגיעים ממדינות שונות. היה לי די קשה לעבור לדיבור באנגלית – הייתי מתרגם מעברית לאנגלית והמשפטים שיצאו לי היו מגוחכים. אבל הכול שקט כאן, האוכל זול יותר.
געגועים לחומוס?
זו ממש בעיה עם החומוס. מוכרים שם כל מיני דברים מוזרים שלא קרובים בכלל לדבר המקורי. אבל לא לדאוג, אני מצליח לאכול חומוס טוב כשאני מגיע לפעמים לבית חבד.
גם חוויית הלימודים שונה לגמרי.
בארץ כמעט כולם היו מתלוננים כשהמרצים היו נותנים מאמרים באנגלית, ופתאום אתה מגיע ואתה מקבל לכל שיעור שלושה מאמרים שכל אחד מהם 30 עמודים.
מחשבות על טוקיו
מצקין מספר שהוא מרוצה מרמת הלימודים הגבוהה ומוצא עניין בחבריו לספסל הלימודים, שבאים מרקעים שונים, ממוזיקאים ורקדנים ועד אנשי עסקים. אני גם לומד וגם מתאמן, ויש כאן את התנאים הטובים ביותר בשביל זה, אומר מצקין. זכיתי במדליית ארד באחת התחרויות בקיץ בתחום האישי וגם זכינו במדליית הזהב כאוניברסיטה.
מה התכניות לעתיד?
יש לי מחשבות להמשיך לדוקטורט, השאלה אם זה יהיה בארץ או בחול.
אתה יכול לסיים את הדוקטורט בסקוטלנד ולהשתתף באולימפיאדת טוקיו ב?2020…
קשה לי לחשוב על זה. לקחתי מאוד קשה את האכזבה מחוסר ההעפלה ללונדון, והשנים בהן לא התאמנתי אחרי זה כנראה עשו לי נזק גדול מאוד. עכשיו זה תלוי בשנה וחצי הקרובות, אם אצליח לחזור לכושר השיא שלי.
* בתגובה נמסר מהוועד האולימפי בישראל:
הקריטריון הישראלי מבוסס על הצלחה בתחרויות מטרה: אליפויות עולם ואליפויות אירופה. גיא מצקין לא הצליח לפני המשחקים האולימפיים בלונדון ולא אחריהם להגיע להישגים הנדרשים בתחרויות אלה, כולל משחקי אירופה ביוני 2015. הקריטריון היה ידוע מראש ונקבע במשותף עם ראשי איגוד הקשתות. טענותיו של מצקין נדונו לפני ארבע שנים בבית הדין העליון של הוועד האולימפי בישראל ונדחו פה אחד, על ידי שלושה דיינים. נציין, כי רק לפני כחודשיים, לפני המשחקים האולימפיים בריו, אישר המוסד השיפוטי העליון בעולם בענייני ספורט (ה?CAS בשווייץ) כי אין שום מניעה בקביעת קריטריונים מחמירים מאלה הבינלאומיים עי הוועד האולימפי בישראל, וקבע כי תהליך קביעת הקריטריונים של הוועד האולימפי בישראל הוא מסודר, הוגן סביר וראוי.
