מאת מתן בר נוי, נציג הנהלת ההסתדרות הציונית באירופה
ביום שישי שגרתי, אחרי שבוע מתיש של אירוח משלחת ראשי ערים מישראל, הגיעו רגעי סגירות אחרונים לתוכניות השבוע הבא ומרתון קניות לשבת לקראת סעודת שישי עם אורחים רבים. ואז, לפנות בוקר, הטלפון צלצל עם התראות על אירוע חריג—והפעם בהולנד. חדר המצב הופעל מיד, והקב”ט הוכנס לתמונה. תוך זמן קצר, סרטוני אלימות מזעזעת החלו להתפשט ברשת, לצד דיווחים על נעדרים. עם לקחי אירועי השביעי באוקטובר, לא נותר מקום לספק או להיסוס. מהרגע שדווח על פגיעה באוהדי מכבי תל אביב, המערכת נכנסה לפעולה.
בכנסת ישראל, באותו לילה, הושלם מינוי שר החוץ החדש לאחר דיונים אינטנסיביים, בעוד ראש הממשלה נתניהו הפעיל את היחידות המיוחדות. במקביל, הרשויות בהולנד לא עיכלו עדיין את חומרת המצב.
באמצע כל התוכניות שכבר נרקמו, הגיעה ההנחיה המוכיחה שאלוהים צוחק כשאנחנו מתכננים: יו”ר ההסתדרות הציונית העולמית, יעקב חגואל, ביקש משימה ברורה—לצאת להולנד לעזור.
עם תיק גב קטן ובגדי עבודה, יצאנו לדרך ביום שישי, בלי לדעת מה צפוי. בדרך קיבלנו עדכון שגם שר החוץ גדעון סער ויו”ר הכנסת אמיר אוחנה יגיעו בהמשך, יחד עם מטוסי חילוץ שישיבו את האוהדים הביתה במהרה.
גבורה אזרחית ומאמצים מקומיים
שליחי הסוכנות היהודית, בני עקיבא, בית”ר וקרן היסוד כבר פעלו בשטח ברכבים פרטיים, כשהם מסייעים לאנשים להגיע למקומות בטוחים. ההתגייסות המהירה והתושייה של אותם שליחים ראויות להערכה רבה.
כשנעדרים אותרו והפצועים שוחררו, עבר המוקד לטיפול בקהילה היהודית ההמומה. זקני הקהילה הזכירו שזו הפעם הראשונה מאז השואה שהם חווים אירוע כזה. באותו שבוע של ליל הבדולח, 86 שנים אחרי, התרחשה היסטוריה טראגית על אדמת אירופה. חברי פרלמנט הולנדים, כולל היו”ר מרטין בוסמה, הגיעו לתמוך והתחייבו לפעול למניעת מקרים דומים בעתיד.
שינויים דמוגרפיים והשלכותיהם
התהליכים הדמוגרפיים והחברתיים הללו העלו לסדר היום סוגיות מורכבות, והביאו להתחזקות של מפלגות ימין שמרניות במערכות הבחירות האחרונות, כאשר נושא ההגירה במרכז הדיון. במקביל, המזרח התיכון משתנה מול עינינו לאחר אירועי השביעי באוקטובר, שבהם נפגעו יהודים באכזריות.
אירופה חווה שינויים דמוגרפיים עמוקים. האביב הערבי והמלחמות יצרו גלי הגירה של פליטים שניצלו את חוקי האיחוד האירופי והסתייעו בהטבות משמעותיות. עם זאת, במקום השתלבות מלאה, נוצרו פערים חברתיים ותרבותיים.
מקום תהליך השתלבות בקהילה הקיימת, נוצרו פערים חברתיים ותרבותיים, שכן לעיתים הערכים והמנהגים של המהגרים אינם עולים בקנה אחד עם אלו של החברה המקומית. מציאות זו, שהחלה להשפיע גם על מערכות החינוך, שיבשה את מרקם החיים.
משבר ההגירה של 2015 סימן רעידת אדמה חברתית מתמשכת. נוסף על כך, שיעור הילודה הנמוך בקרב אירופאים יצר דאגה להזדקנות האוכלוסייה, בעוד שלמהגרים שיעור ילודה גבוה משמעותית.
אירועי האלימות בהולנד העלו חשש מ”השראה” לאירועים דומים. על כן, ישראל והקהילה היהודית דרשו טיפול נחוש באחראים, כדי למנוע הישנות ולהרתיע גורמים נוספים.
שיתופי פעולה מול אתגרים
בגרמניה, הקנצלר מטפל ביד קשה באירועים אנטישמיים, בעוד שבהונגריה חל איסור על הפגנות למניעת הסלמה. בהולנד, חברי פרלמנט התחייבו להעניק כלים יעילים לגורמי האכיפה. בשוויץ, מתקיים דיון ציבורי אם לקיים את האירוויזיון, מחשש להשלכות הביטחוניות.
בריטניה, כממלכה, ידועה כמקום בטוח, אך מהניסיון שלנו, אין ביטחון מוחלט. ה-CST ארגון ההגנה של הקהילה היהודית ער לכל המתרחש, ולצד גידול באירועי האנטישמיות ניכר כי קיים שיתוף פעולה הדוק עם המשטרה וגורמי הביטחון השונים. עדיין חובה לדרוש ממשלת בריטניה להגן על הקהילה—לא לאפשר הפגנות נגד ישראל במקומות רגישים, לא לגלות איפוק מול אירועי אנטישמיות, ולחקור כל מקרה, גם אם אין נפגעים, ולהטיל על האחראים ענישה הולמת.
תמונה בכותרת מהרשתות החברתיות.
