זה היה סופ”ש של הפגנות בלונדון. נטורי כרטא, “קמפיין הסולידריות עם פלסטין”, “צעדת מיליון המסיכות” ועוד – כולם צעדו ברחובות העיר והכל בצל ביקורו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, ציון המאה להצהרת בלפור והזיקוקים והמדורות של יום גיא פוקס.
הביקור של הזוג נתניהו בלונדון, שאליו התלוותה גם שרת התרבות מירי רגב, היה אחד הטריגרים להפגנות. נתניהו הוזמן לאירוע בהשתתפות ראשת ממשלת בריטניה תרזה מיי לציון מאה להצהרת בלפור. בנוסף, נתניהו קיים גם פגישות עם מיי ובוריס ג’ונסון, פתח את המסחר בבורסה בלונדון, השתתף בדיון פתוח בצ’טהאם האוס (המכון המלכותי לעניינים בינלאומיים, בתמונה למעלה), התראיין לתוכנית של אנדרו מאר בבי.בי.סי ונפגש עם ראשי הקהילה היהודית, בהם הרב הראשי בבריטניה אפרים מירוויס.
בעמוד הפייסבוק שלו, נתניהו הקפיד להעלות עדכונים שוטפים על מעשיו בבירה הבריטית. ככל הנראה, כדי להראות שביקורו כאן לא היה תירוץ לחופשה ארוכה, משום שבישראל הועלו טענות, בין היתר שביקורו בן הארבעה ימים הוא ניסיון בריחה מתיאומי מועדים לחקירתו בפרשות השונות או שמדובר בבזבוז כספי ציבור. בפתח תקווה מתקיימות הפגנות שבועיות בעניין זה וגם בלונדון היה ניסיון התארגנות ברגע האחרון של ישראלים שנמצאים בעיר.
אחד מהמפגינים הבודדים, שעמד כשעה מול דאונינג 10 עם שלט בידו, הוא ירון פרסול, בן 49 מפינצ’לי סנטרל, שעבר בקיץ האחרון ללונדון. “לא הייתה ממש הפגנה כי לא הגיעו אנשים”, הוא מספר, “המטרה מבחינתי הוחמצה… לדעתי, רוב הקוראים לא מבינים מה קורה עכשיו בארץ. הם כבר כמה שנים לא שם. האווירה מורעלת”.
למה לא הגיעו עוד אנשים?
ירון: “האישה השנייה שהגיעה מההפגנות בפתח תקווה, עדה (עדה רבון), הגיעה יותר מוקדם ועמדה מול דאונינג 10 גם עם שלט יותר גדול. איכשהו התפקששנו ואנשים אחרים לא הספיקו להגיע בזמן… אני עזבתי את העבודה, לקחתי הפסקת צהריים ארוכה בשביל לעשות את זה. רוב האנשים לא יכולים. אני חושב שהרבה אנשים נמצאים פה כבר כמה זמן והנושא הזה פחות נוגע להם והם פחות מרגישים אותו. חלק מהם כן בדעה אבל אולי פחות מרגישים מחויבות או מרגישים שזה לא במקום להפגין באנגליה. כמובן שיש פה הרבה אנשים שאוהדים את ביבי וחושבים שעושים לו עוול…”.
ההפגנה נועדה למחות על זה שהביקור נמתח לארבעה ימים?
“מה שהפריע לנו זה שברור שהביקור פה הוא ניצול הזדמנות. אין ספק שראש ממשלה צריך להגיע טקס של 100 שנה להצהרת בלפור. לא חושב שיש מישהו מאיתנו שחולק על זה. זה לא סתם נמשך ארבעה ימים; זה ברור שהפגישות ביום שישי – שתי פגישות בסך הכל, פגישות מומצאות של לפתוח את המסחר בבורסה וללכת לדבר במכון מחקר – הן כדי שהוא יוכל להישאר שישי-שבת-ראשון במלון סבוי ולחגוג את יום ההולדת של שרה. והם הביאו לפה את שרת התרבות שאין לה שום קשר לביקור…”.
למי שתמה, מה עשתה השרה רגב בלונדון, זהו אחד הפוסטים שהיא העלתה מביקורה בממלכה:
מחזה סוריאליסטי
ההפגנה הגדולה של הפעילים הפרו-פלסטינים/אנטי-ישראלים כנגד הצהרת בלפור יצאה כמתוכנן בצהרי יום שבת מכיכר גרובנר, מול השגרירות האמריקאית, וצעדה ברחובות לונדון עם הקריאות המוכרות, בהן: “מהנהר ועד והים – פלסטין תהיה חופשית”.
אבל אז הצעדה הגיעה למקום בו עמדו המפגינים הפרו-ישראלים, שיחד התמזגו למחזה כמעט סוריאליסטי ואולי כזה שממחיש משהו מהמציאות שבה אנחנו חיים: בראש המצעד צועדים פעילים בודדים שמניפים דגלי כחול-לבן ושרים “הבה נגילה”, מאחוריהם הולכים מפגינים עם דגלי שחור-לבן-ירוק-אדום ושרים “ישראל היא מדינת טרור” וביניהם חוצצת שורה של שוטרים במדים בצבע צהוב זוהר.
ראו בסרטון הבא:
