כל אלה אשר שילמו מאות פאונדים כדי להשתתף בסמינר מנהיגות אותו העביר ביל קלינטון בסוף החודש ברויאל אלברט הול, היו מנומסים מכדי לשאול אותו על כשלון יוזמתו להשכין שלום במזרח-התיכון. הנשיא האמריקאי לשעבר, גם היה פטור מלהתייחס לפולמוס שהתפתח בוושינגטון ובו הוא הואשם על ידי שרת החוץ קונדוליסה רייס כי לא עשה דבר להילחם בטרור המוסלמי ולחסל את עוסאמה בין לאדן.
מי שעתיד ללכת בעקבות יוזמתו של קלינטון, אך ייזהר מפני כישלון דומה, יהיה טוני בלייר. כל הסימנים מעידים על כך הוא יהיה זה אשר יעשה כמיטב יכולתו להיכנס לשדה המוקשים הישראלי-פלסטיני ולהביא את שני הצדדים להסדר. את האיתות הראשון העניק בלייר בועידת מפלגתו במנצ’סטר, ונראה כי לאחר נטישתו את דאונינג סטריט הוא יבלה שעות רבות על הציר לונדון-ירושלים.
בלייר ייהנה משנת הנשיאות האחרונה של ג’ורג’ בוש בבית הלבן, וזה יעניק לו אמון מלא במסע הדילוגים שלו. הוא יהיה משוחרר מכבלי האגף השמאלי של הלייבור, ויוכל להגשים את חזונו להביא שלווה נצחית לארץ הקודש. באופק – אין אדם אחר שיוכל לעשות זאת – ועל כן הופך בלייר יותר ויותר למשיח החדש של המרחב. עם החיוך שעל פניו הוא יכופף ידיים, יטיח ראשים אלה באלה, יטרוק דלתות וימרוט שערות.
בלייר מודע לאחריותה ההיסטורית של בריטניה באיזור, ובשנה בה מלאו 50 למלחמת סואץ, הוא ירצה לסגור מעגל. בריטניה של אנטוני אידן הושפלה ב-1957 על ידי מצרים. בריטניה של אנטוני בלייר תשיב עטרה ליושנה.
כי מדבלין תצא תורה
לאחר שיוזמת החרם האקדמי הבריטי שווקה חיים, התעוררה הקהילה האקדמית האירית ויצאה בקריאה להחרים את האוניברסיטאות הישראליות. קול קורא שהודפס בעיתון הדבלינאי, האייריש טיימס, לא הותיר מקום לספק. האלמנטים הפרו-ערביים הסמוכים לשולחנם של שין פיין וה-IRA מנסים להוביל מהלך העלול לגרור בעקבותיו את שכניהם. (מנהיגם של האחרונים, ג’רי אדאמס, ביקר לא מכבר בגדה המערבית ונפגש עם ראשי החמאס). מיותר לציין שרעיון כזה לא עלה במוחם האקדמי במהלך עשרות שנות מלחמה בריטיות בצפון-אירלנד, בה נהרגו אלפי אזרחים. גם הקריאות להשמדתה של ישראל היוצאות מטהראן לא משכנעות אותם להחרים אוניברסיטאות איראניות.
קרן אור באפילה היו קבוצות אקדמיות קטנות שגינו את הקריאה לחרם, אולם אירלנד הייתה ונותרה אירלנד מדינה ששכחה את ההיסטוריה המשותפת של שתי המדינות לטובת האינטרסים שלה בעולם הערבי.
הכי ליברלית שיש
צודקים יכולים להיות אלה הטוענים כי ההתעסקות במפלגה הליברלית-דמוקרטית היא בזבוז זמן לשמו. מנהיגם, מינג קמפבל, קרא להטיל אמבארגו צבאי על ישראל במהלך המלחמה בלבנון והפגין בכך את בורותו המביכה בעניינים בינלאומיים. גם קודמו בתפקיד, צ’ארלס קנדי, עורר גיחוך ולא רק בשל נטייתו לחבב את הטיפה המרה. אבל הוא לפחות, לפני יותר משלוש שנים, הדיח מתפקידה המיניסטריאלי את חברת הפרלמנט, ג’ני טונג, לאחר שהביעה הזדהות מוחלטת עם המחבלים המתאבדים הפלסטינים.
מאז הפכה טונג לחברה בבית הלורדים והכינוי ברונית שהוצמד לשמה לא הפחית כהוא זה מדעותיה משולחות הרסן. בפגישה שנערכה בספטמבר בשולי ועידת מפלגתה, היא הוכיחה את עצמה גם כפרנואידית המאמינה בתיאוריית הקשר המפורסמת – התולה ביהודים מזימה בינלאומית להשתלט על העולם. לדבריה, הלובי הפרו-ישראלי מפעיל אחיזה כספית על המדיה המערבית. האם קמפבל יבער את חוסר השפיות ממפלגתו ויפטר אותה מתפקידה הנוכחי כמצליפת סיעתו בבבית העליון?
קצרצרים
*** הביוגרפיה החדשה של מנהיג פקיסטן פארווז מושאראף, ‘בקו האש’, מגלה כי הוא לא ידע על כך שקיצונים בריטים מתאמנים בתחום המחייה של שלטונו. גם לאחר אירועי 7.7 הוא לא ידע על כך. האומנם?
****ל-BICOM יש מנהלת חדשה ואולי תחתיה ימריא סוף סוף הארגון. המדובר בחברת פרלמנט לשעבר בשם לורנה פיץ-סיימונס, בעלת רקורד רב-שנים של פעילות למען ישראל כמנהיגת סטודנטים וכפרלמנטרית.
****מתי תפגין הקהילה הבנגלית בלונדון למענו של סלאח צ’אודרי? עורך העיתון בשפה האנגלית, ‘בליץ, עומד למשפט בבנגלה-דש על שהטיף להכיר בישראל. הוא כבר הסתבך בשל כך לפני שלוש שנים, כאשר נעצר בשדה התעופה של דאקה בדרכו לתל-אביב. והעונש המירבי הצפוי לו? מוות.
****מסתבר שלאיראנים יש גם חוש הומור. לא מכבר הם הוקיעו את הסידרה המצויירת ‘טום וג’רי’ כתעמולה ציונית במסווה טלוויזיה לילדים. עתה הם החרימו מאותה סיבה את הסרט ‘הפיראטים מהקאריבים’. לדבריהם גם הסרט ‘אלאדין’ מציג את הרבים באור שלילי. המשותף לכל הסרטים הללו, לדעתם, הוא בית היוצר של דיסני, בהנהלתו יושבים יותר מידי יהודים. גם פחית השתייה של PEPSI משרתת את הציונות. אחרי הכול היא נושאת את ראשי התיבות Pay Each Penny Save Israel
