ליקריץ פיצה, שנכתב ובוים על ידי פול תומס אנדרסון (לילות בוגי, מגנוליה, זה יגמר בדם), מתרחש בעמק סן פרננדו ב-1973 ועוקב אחר אלנה קיין (אלנה חיים) וגרי ולנטיין (קופר הופמן שעושה כאן את הופעת הבכורה שלו, הוא בנו של פיליפ סימור הופמן המנוח) שנפגשים ביום הצילום של גרי בתיכון. גרי הוא סטודנט בן 15 שכבר מתחזק קריירה של שחקן בשוליים ההוליוודיים. אלנה בת ה 25 מנסה לגלות את עצמה ולמצוא את דרכה מעבר לעבודה חסרת ההשראה שלה כעוזרת צלם.
ברגע שהם נפגשים, גרי מתאהב באלנה ומנסה להרשים אותה עם קריירת המשחק שלו. למרות שאלנה ממהרת לבטל את החיזורים שלו ומתעקשת שהם לעולם לא יהיו מעורבים רומנטית, היא מסוקרנת ונמשכת לחוצפה והביטחון שלו ועד מהרה נרקמת ביניהם ידידות מתוקה אך מביכה. גרי מצליח לקפוץ על הזדמנות להביא את אלנה לניו יורק איתו בתור המלווה שלו כשיש לו הופעה בטלוויזיה. ההופעה הטלוויזיונית לא מוצלחת במיוחד וכשהם חוזרים לקליפורניה השניים מתחילים לפקפק בעתידם. הם ממשיכים לבלות יחד והחברות ביניהם פורחת. גרי מתגלה מהר גם כיזם מלא וגדוש ברעיונות מוזרים איך לעשות כסף מהיר. בשלב מסוים, אחרי אחת הסצנות המצחיקות והחלומיות בסרט שבא הוא עובר מעין התגלות רוחנית עם מיטת מים, גרי מתחיל למכור את אותן מיטות מים שהיו להיט בסבנטיז ובאייטיז ועד מהרה מכניס את אלנה לעזור לו ביזמות שלו. אלנה מצידה מפקפקת עמוקות בעתידה ובוחנת את האפשרויות שלה – ממשחק ועד לעבודה אצל פוליטיקאי (הבמאי בני ספדי בהופעה מרתקת).
גם לבד וגם ביחד גרי ואלנה חווים סדרה של התגלויות משעשעות ומרירות בעת ובעונה אחת, החל ממפגש עם המפיק ההוליוודי המשוגע ג’ון פיטרס (בגילומו של בראדלי קופר בסצנה שהיא גם מלחיצה מאד וגם מצחיקה עד דמעות). לאלנה יש גם פלירטוט קצר עם שחקן מפורסם (שון פן). כל החוויות הללו מאדירות את ההתרגשות המתוקה של אהבה ראשונה, התבגרות וגילוי שהם חוט המקשר של הסרט כולו.
תל אביב לוס אנג’לס
ליקריץ פיצה הוא הופעת הבכורה של אלנה חיים בסרט עלילתי. הרוב יכירו אותה ואת אחיותיה מלהקת “חיים”. למי שלא מכיר, האחיות חיים הן בנותיו של שחקן הכדורגל הישראלי מוטי חיים וממש בכמו בסרט גם הן נולדו וגדלו בעמק סן פרננדו. גם אחיותיה של אלנה וגם הוריה האמיתיים מופיעים בסרט ומגלמים את משפחתה של אלנה. זה המקום לציין שבמובנים רבים ליקריץ פיצה הוא אחד הסרטים הכי יהודיים שנראו על המסך הגדול בשנים האחרונות (אולי מאז “יהלום לא מלוטש” של האחים ספדי שכאמור אחד מהם משחק בליקריץ פיצה).
[x_video_embed type=”16:9″][/x_video_embed]
אחת הסצנות שמדגימות את הנקודה היהודית (שלא לומר הישראלית) יותר מכל היא סצנה משעשעת במיוחד שבה כל משפחת קיין-חיים יושבים לסעודת שבת ואלנה מביאה הביתה דייט יהודי בשם לאנס (סקיילר ג’יסונדו) שכשנשאל אם הוא רוצה לומר קידוש, מסרב להצעה ומסביר שהוא אתאיסט. הדבר לא מסתדר עם אביה שלא אכפת לו אם הבחור היה לא יהודי אבל אם הוא יהודי הוא צריך לעשות קידוש.
׳ליקריץ פיצה׳ מצולם להפליא עם צילום גולמי בסגנון שנות ה-70 על הרקע הזוהר ושטוף השמש היפה של העמק. ברור שהסרט שואב השראה מסרטי התקופה שבה הוא מתרחש ובעיקר מ‘אמריקן גרפיטי’ שמתאר גם הוא את חייהם של צעירים בקליפורניה. גם אלנה חיים וגם קופר הופמן מעולים ומשכנעים בתפקידים הראשיים והנוכחות הקולנועית שלהם כובשת וסוחפת. התלבושות והעיצוב נושאים את כל הסימנים המסחריים של הסגנון של פול תומס אנדרסון ויש כמה סצנות מעניינות עם טום ווייטס ורוברט סי ריילי.
למה הסרט נקרא ליקריץ פיצה
ליקריץ פיצה הוא סרט מתוק, נוסטלגי ומעורר מחשבה עם פסקול מעולה. יחד עם זאת, קו העלילה מתחיל להשתחרר שלא לצורך באמצע הדרך ולרגעים הוא מרגיש מעט ארוך מדי. ישנה נקודה מסוימת בסרט שבה הוא יכול היה להיסגר ולהסתיים בה יפה מאוד אבל אז הוא מממשיך ומשתולל מעט ומאבד את הפוקוס. יש בסרט הזה גם כמה דמויות וסצנות אקראיות שאין להן ממש מקום שם ופשוט הופכות את הסיפור למבולגן מדי.
ולמקרה שתהיתם, ליקריץ פיצה הוא שמה של רשת חנויות תקליטים ותיקה שהייתה בסביבה כשפול תומס אנדרסון גדל בעמק סן פרננדו. הדבר לא מוצג או אפילו מוזכר בסרט. עם זאת, בסך הכל, אם אתם חובבי פול תומס אנדרסון, אני בטוחה שלא תתאכזבו.
ליקריץ פיצה
בימוי: פול תומס אנדרסון
אורך: שעתיים ושלוש עשרה דקות
הסרט מוקרן בימים אלה ברשתות הקולנוע הגדולות ברחבי בריטניה
אולי תאהבו לקרוא עוד כתבה על סרטים וקולנוע בבריטניה:
https://alondon.net/new-site/קולנוע-בבריטניה-הסרטים-הטובים-שנת-2021/
