בתקופה שבה מחירי הנכסים בלונדון ממשיכים לזנק, לא מפתיע שבעלי בתים נלהבים להרחיב את מה שבידיהם. עם שווי של כ-3,000 לישט לרגל מרובע (square foot) במיקומים האטרקטיביים ביותר, כל תוספת בנייה שווה את משקלה בלישט. אלא שהרחבה כלפי מעלה בשכונות הנחשבות לרוב לא מקבלת אישור, הרחבה לצדדים נתקלת בדרך כלל בשטח של השכנים, והרחבה לאחור משמעה גינות קטנות יותר. כך שהדרך היחידה היא למטה.
זה כבר כמה שנים שבכמה מהרחובות היוקרתיים ביותר בלונדון חופרים עמוק לטובת רווח פיננסי. מחפירות צנועות יחסית של מפלס אחד, הטרנד התנפח עד כדי כך שלאחרונה ביצעה חברה של ראש ממשלת לבנון לשעבר, המיליארדר נאג’יב מיקאטי, הרחבה תת-קרקעית בת שתי קומות ובתוכה בריכה, קולנוע, מרתף יינות ומטה לצוות עובדים מתחת לשני נכסים בגני קאדוגן (Cadogan Gardens), שבצ’לסי.
עבודה בסדר גודל כזה משמעותה חודשים, אם לא שנים, של גיהינום עבור תושבי הבתים הסמוכים: רעש, אבק, הפרעות וכאוס כללי הם בלתי נמנעים, וכך גם ההתנגשויות עם הקבלנים.
באוקטובר 2010, גרמה חפירה למכולה – שהייתה עמוסה יתר על המידה באדמה רטובה ולחה – לצנוח לתוך מרתף בצ’סטר רואו (Chester Row), שבבלגרביה. נזקים נגרמו לבית משפחת יו-וויליאמס, שמתגוררת בצמוד למקום שבו אירע המקרה, ושלוש שנים מאוחר יותר המשפחה עדיין ממתינה לתיקונים בביתם, בעלות של לפחות 250,000 לישט.
בעלי הבית – סוחר אמנות בשם מייקל יו-וויליאמס ואשתו הרופאה, אלי – אומרים שהם לכודים בסיוט של זריקת אחריות מאחד לשני, ושהעבודה על המרתף הסמוך הסתיימה רק השנה. הבית המשופץ לידם, שנקנה בעבור 2.9 מיליון פאונד ב-2009, שווה כעת לפחות מחיר כפול. אך אצלם סדקים החלו להופיע בתוך הבית וגם מחוץ לו ברגע שהמכולה נפלה, ומאז המצב רק החמיר.
מלבד הנזקים ועוגמת הנפש, הם גם חוששים שהבית יתמוטט עליהם. ואם זה לא מספיק, הם קיבלו מכתב מאחוזת גרובנר (Grosvenor Estate) שדורש מהם לתקן את חזית הבית או שיאלצו לעמוד בפני הליך משפטי.
דיוויד ליטלווד, שגר מעבר לכביש, עזב מאז את לונדון כדי לגור בארהב, אחרי ששכן נוסף הגיש בקשה לעוד הרחבה תת-קרקעית. ליטלווד מסביר: מכרתי את הבית שלי במחיר מופחת משמעותית, כי אף אחד לא רוצה לקנות בית שצמוד לחפירות מתחת למרתף. כעת העיריות המקומיות מתעוררות סוף-סוף ומבינות את גודל הבעיה, אבל נוקטות במילים יותר מאשר בפעולות ממשיות.
בעיריית קנזינגטון וצ’לסי אומרים כי הם מעוניינים להגביל את החפירות לקומה אחת, אך ממתינים לפקח ממשלתי שיאשר את הצעתם. תושבים אמרו לנו שאנחנו צודקים וכעת פקחי מועצה אוספים את הראיות שנזדקק להם, מספר חבר העירייה טים קולרידג’. לאורך העשור האחרון הבחנו בעלייה דרמטית במספר המרתפים הנחפרים, וכעת הזמן להבטיח שננקטים אמצעים כדי להבטיח שייווצרו פרופורציות בפיתוח התת-קרקעי.
גם עיריית ווסטמינסטר בוחנת הגבלות לקומה אחת, שגודלה לא יעלה על חצי מגינת הבית. ברובע שלהם מספר הרחבות המרתפים זינק מ-79 ב-2008-9 ל-181 ב-2011-12, בעיקר בבלגרביה, מייפר, נייטסברידג’, מרילבון וסנט ג’ונס ווד. בחלק מהמרתפים נבנו לא פחות משלוש קומות. סגן מנהיג העירייה מתאר אותם כסיפונים של צוללות גרעיניות.
ווסטמינסטר הציבה לעצמה כמטרה את החלת החוקים החדשים עד 2015, ולהיות העירייה הראשונה בבריטניה שתתמודד עם נושא המגה-מרתפים בצורה פרמגטית. נמתין ונראה…
* מירה בר-הלל כותבת לאיבנינג סטנדרט בענייני נדלן:
