קיימות סיבות מגוונות להעברת ייצור בארץ אחרת, שרובן כרוכות בהורדת עלותו של המוצר. הנה הסיבות העיקריות להעברת מערך הייצור לחול. (על הסכנות שכרוכות במהלך זה, במאמר נפרד).
התקרבות למקור של חומר גלם
יותר ויותר חברות מקימות מפעלים ליד מקורות חומר הגלם וזאת על מנת לחסוך את תובלת חומר הגלם אל מקום הייצור. בעיקר נכון הדבר כשמדובר בחומרי גלם כבדים (עפרות, מתכות, נוזלים) וכאשר מקום הייצור אינו בשוק היעד ולכן צריך ממילא לשנע את המוצר המעובד לצורך המכירה. כל עוד מדובר בעתות שלום ובמדינות המכבדות עסקאות בינלאומיות, הדבר מאד משתלם.
עלויות נמוכות בייצור עצמו
כוח עבודה זול וחומרים זולים יותר עשויים להוריד משמעותית את עלות ייצור המוצר, זאת על אף עלויות המשלוח הגדלות. מפעלי הטקסטיל בישראל הפכו ללא רווחיים בגלל היבוא המקביל מהמזרח הרחוק. כתוצאה מכך העבירו רבות מחברות הטקסטיל בארץ את מפעליהן לירדן.
שביתות מרובות בארץ
ארצנו ידעה תקופות של מספר רב של שביתות, כולל שביתות נמלים שהסבו למשק בשנים האחרונות הפסדים של מאות מיליוני דולרים. מצב זה יוצר הפסדים קשים לתעשיינים ולחברות התלויים בייבוא חומרי גלם, וזאת בשל עצירת קווי הייצור, איחור בלוחות זמנים, וייקור עלויות הייצור. תעשיינים לא מעטים שקלו להעביר רק מסיבה זו את מערך הייצור שלהם לארץ אחרת.
הורדת תווית כחול לבן ממוצר
קיימים מוצרים רבים שעצם ייצורם בישראל מונע את שיווקם בארצות רבות. החרם הערבי עדיין קיים, וקיימים חרמות נוספים, מוצהרים ובלתי מוצהרים,של אוכלוסיות רחבות על כל מה שמיוצר בישראל בכלל, ובשטחים שמעבר לקו הירוק בפרט. האופציה להעביר את מערך הייצור אל ארץ אחרת, לעיתים ארץ ערבית, יכולה לפתוח שווקים רחבים עבור היצרן הישראלי.
התקרבות לקהל היעד
פעמים רבות קהל היעד של המוצר הישראלי נמצא בארץ אחרת, ועדיף ליצרן לייצר את המוצר באותה המדינה, וליהנות בכך מהקלות ברגולציה ובמיסים ולהוריד עלויות שילוח. כך למשל, מפעלי מזון לא מעטים מקימים את מערך הייצור שלהם למוצרים המיועדים לשוק האמריקאי על אדמת ארהב, וחוסכים בכך עלויות רבות, ואף זוכים בהטבות כגון בהקלו ל- Small or Medium Businesses.
רכש גומלין
כאשר מדינה רוכשת מוצר מגורם חיצוני, היא עשויה להתנות את הרכישה בכך שכחלק מהעסקה אותו גורם ירכוש מוצרים מתוצרתה, יעביר לה ידע, ייצור אצלה תעסוקה וכיוצא באלה. לדוגמה, כשטורקיה רכשה מטוסי F-16 במיליארדי דולרים הדבר עלול היה להשפיע בצורה דראסטית על יתרות מטבע החוץ שלה. על כן התנתה טורקיה את הרכישה בכך, שספק המטוסים האמריקאי יקים בתחומה מפעלים ובכך ייצור תעסוקה, יטמיע טכנולוגיה שלא הייתה קיימת בטורקיה עד אז, ובכך אף ייצור חיסכון משמעותי ביתרות מטבע חוץ. על פי פרסומים שונים, כדי לעמוד בתנאי העסקה, ולזכות בה למעשה, הקים היצרן האמריקאי מפעל לחלקי מטוסים בטורקיה.
שילוב של גורמים:
לפעמים תשרת העברת מערך הייצור מספר מטרות כאחת: ניקח כדוגמה תיאורטית העברת יצור טקסטיל למצרים. העברת כזו יכולת לקרב את היצור לחומר הגלם שלו כותנה מצרית – ובכך לחסוך את הצורך לשנע את הכותנה למפעל בישראל, אשר ממילא מהווה רק חלק משוקי היעד של המוצרים המוגמרים. בנוסף, עלות מרכיב העבודה בייצור נמוכה יותר במצרים מאשר בישראל בצורה משמעותית, כך מושג חיסכון נוסף בעלויות. ערך מוסף נוסף מושג בהתקרבות לשווקים של ארצות ערב על ידי הורדת התו כחול-לבן מתוצרת המפעל בד בבד עם מניעת הסיכון להיפגע משביתות בנמלי ישראל.
(על המלכודות בהעברת מערך הייצור לחול – במסמך נפרד).
הכותב, עוד ארז מודעי (בתמונה למעלה) הוא חבר בלשכת עורכי הדין, בעל תואר ראשון במשפטים ובעל תואר שני MBA מהמסלול למנהלים של רקאנטי באוניברסיטת תל אביב. עוד מודעי מיסד ומנהל Modai Group מתמקד בעסקאות בינלאומיות, עסקאות טכנולוגיה, תעשיה, רכש, סחר, הפצה, ועסק במשך שנים בתחומי העסקאות הבינלאומיות, המחשוב והרכש בתעשייה האווירית במהלכן היה שותף למשאים ומתנים עם ממשלות וחברות מכ- 30 מדינות.
