שוחחתי עם אמירה אהרונוביץ על תפקידה של הסוכנות היהודית והפעילות הענפה של השליחים בעולם ובעיקר בבריטניה, לאור ביקורו של נשיא המדינה בממלכה לאחרונה – ביקור ממלכתי שבמסגרתו השתתף הנשיא באירוע שארגנה הסוכנות היהודית וראש המשלחת המקומית, אירית ברש עם מנהיגי הקהילה. כזכור לפני שנבחר לנשיא, שימש הרצוג כיו”ר הסוכנות היהודית.
מה היא הרלוונטיות של הסוכנות היהודית לקהילות בימים אלה?
“הסוכנות היא הארגון היהודי הגדול בעולם, שהבעלים שלו הן הקהילות היהודיות בכל רחבי העולם. מאז ומעולם הארגון תיפקד כשולחן הקולקטיבי הגדול ביותר, בו דנים בנושאים הבוערים של העם היהודי, ומקבלים החלטה על מהלכים משותפים, שבהם חוברים יחד השפעה, משאבים, ועשייה לטובת אתגרים גדולים. בעשורים הראשונים הדבר הזה היה מכוון בעיקר כלפי מדינת ישראל – המפעל הציוני הגדול המשותף החשוב ביותר של העם היהודי. אני חושבת שבעשורים האחרונים מאוד ברור שהאתגרים היום של העם היהודי לא יושבים רק בתוך כותלי מדינת ישראל אלא בכל רחבי העולם”.
איך זה בא לידי ביטוי?
“אנחנו ארגון שפועל ונמצא פיזית בכל יום נתון 24/7 ב-66 מדינות, ופרושים עם רשת עולמית של מאות שליחים שיושבים בתוך הקהילות האלה עם צוותים מקומיים, שעובדים עמוק יחד עם המנהיגות הקהילתית המקומית והארגונים המקומיים, יד ביד לעזור להם להתמודד עם אלמנטים שונים והצרכים בתוך החיים היהודיים בקהילות.
אנחנו לא באים להחליף את הקהילה בשום מצב. יש נושאים מסוימים שבהם יש לנו ייחודיות מובהקת, כמו נושא של עלייה והצלה; ככל שיש יהודים שנמצאים בסכנה בעולם ויש צורך לחלץ אותם ולהביא אותם למדינת ישראל, אנחנו עושים את זה בין אם זה במבצעים שהשתיקה יפה להם, בין אם זה במקומות כמו אתיופיה – שכרגע על סדר היום, או בין אם זה במצבי סיכון אחרים. יש לנו את היכולת לפעול מיידית, לשנע הון אנושי ולקבל החלטות”.
גם בתוך קהילות אירופאיות מבוססות?
“קודם כל, לא כל הקהילות האירופאיות מבוססות. ויש קהילות שנמצאות תחת איומים אנטישמיים, ופה באה לידי ביטוי היכולת שלנו בנושא הצלה. מאז הרצח הנתעב בטולוז שבצרפת ב-2012 – קהילה מאוד מבוססת שחוותה טראומה נוראית כשנכנס מחבל לתוך בית ספר וטבח באנשים – הקמנו מיידית קרן ביטחון ייעודית כדי לעזור למוסדות ציבוריים יהודיים למגן את עצמם. מאז ועד היום חילקנו עשרות מיליוני ש”ח בכל רחבי העולם למאות ארגונים קהילתיים בין אם זה מתנסים, בתי כנסת, בתי ספר, מבני קהילה וכולי, בקהילות קטנות ובקהילות גדולות. למשל, בהאלה בגרמניה, ביום כיפור לפני שנתיים, כאשר 50 איש ישבו להתפלל הגיע מחבל. ואם הדלתות שם לא היו מבוטחות ומשוריינות באלמנטים שאנחנו סיפקנו, זה היה נגמר כנראה אחרת”.
ואיך זה בא לידי ביטוי בתקופה של משבר הקורונה?
“בשנתיים האחרונות בעת משבר הקורונה, הבנו שלקהילות הקטנות, אלה שהן יותר מבוגרות – לא בהכרח היה מענה מקומי, כמו באיטליה, במדריד, באתונה, באיסטנבול או בפרגוואי. ואלה קהילות עם היסטוריה ציונית מפוארת שתמכו שנים בישראל, שנזקקו לעזרה כדי להצליח ולקיים חיים יהודיים החל משירותי קבורה, גנים ובתי ספר, ועד חלוקת אוכל.
הקמנו מיד קרן סיוע חירום לקהילות יהודיות בעולם, בשיתוף עם הפדרציות היהודיות של צפון אמריקה וקרן היסוד. חילקנו מעל עשרה מיליון דולרים שעזרו למאות ארגונים קהילתיים ברחבי העולם עם תזרים מזומנים כדי להצליח לעבור את החודשים הראשונים של הקורונה, ומצאנו את עצמנו מכינים תשתית לרשת חירום יהודית עולמית, שנמצאת שם כדי לעזור להעביר ידע, מיומנות וסיוע בין קהילה לקהילה, והיכולת שלנו היא להביא את זה לדרום אפריקה, לסקנדינביה, ללטביה או לרומניה בו זמנית; זה הכוח והרלוונטיות של ארגון גלובלי שעומדים לרשותו יועצים, שמלמדים אותם איך מנהלים תפילה מרחוק בבית כנסת, או איך ממשיכים לקיים מוגנות של משפחות שחוו טראומה בזמן הקורונה בגלל מוות במשפחה”.
מה הוא האתגר הכי חשוב לכם?
“כשאנחנו מנסים לחשוב על העתיד של העם היהודי זה הצורך להבטיח שנישאר מחוברים. העם יהודי היום כולל 15 וחצי מיליון איש שפרושים בעיקר בשני מרכזים גדולים, בצפון אמריקה ובישראל, ובערך עוד כשניים וחצי מיליון בשאר העולם, כשהגדולות בין הקהילות האלה הן בריטניה וצרפת. השאר הן הרבה יותר קטנות ואנחנו דואגים להבטיח שנישאר מחוברים עם ערבות הדדית ועם אכפתיות ואהבה אחד לשני. זה מצריך המון המון עבודה, והחיבור, של הצעירים בעיקר, לישראל נמצא בלב העבודה שלנו”.
תפרטי בבקשה…
“בעשורים הראשונים למדינה הייתה איזו שהיא משוואה, שאם אתה יהודי אתה בוודאי תומך נלהב בלתי מסוייג בישראל. אבל זו כבר לא המציאות היום, בטח לא עם הדור הצעיר, בטח לא בפינות כמו צפון אמריקה כמו אנגליה ומדינות נוספות, והעבודה שנדרשת כדי להבטיח שישראל תהיה אלמנט רלוונטי בזהות של הצעירים שחיים בתפוצות, היא עבודה מאוד מאוד מאתגרת.
השיח הוא כבר לא ‘איך לחנך את הצעירים בבריטניה להבין מה זה ישראל’. הוא גם לחנך את הישראלים הצעירים מה המשמעות של להיות יהודי בבריטניה. כמה קשה עובד יהודי בבריטניה לקום כל יום בבוקר ולבחור להיות יהודי, והמשאבים שנדרשים ממנו כדי שילדיו יהיו יהודים, יחגגו את החגים וישמרו על המורשת והצביון הקהילתי. והוא משלם על על כך מחירים לעיתים, משום שהוא מותקף בשמנו על דברים שאנחנו עושים, או נדרש לתת עמדות ותגובות שקשורות במעשים שלנו”.
איך אתם עושים את זה?
“אנחנו מנסים להביא את ישראל לתוך חיי הקהילה במגוון של אמצעים רלוונטיים לדור הצעיר. להבטיח שישראל תהיה אלמנט חי בועט, ניאונסי ורב ממדי בתוך החיים של הקהילה, ולא מונולוג מונוליטי וכזה שנשען על מיתוסים. ויש לנו מארג ענק של שליחים, הון אנושי ישראלי צעיר, שרק מעצם המגוון שלהם, מאיפה שהם באים, הסיפורים שלהם, והרקע המקצועי שלהם שהם מביאים לעשייה בתוך הקהילה”.
מי הם השליחים ומה תפקידם?
“בכל שנה אנחנו מוציאים מעל 2000 שליחים לעשרות מדינות בעולם. הם יושבים בתוך הקהילות, והם דואגים להביא את ישראל אל תוך המרחב של השיח והמרחב החינוכי, כישראלים שמדברים בגובה העיניים, ובריטניה היא דוגמה נהדרת לזה. יש לנו משלחת מגוונת של 23 שליחות ושליחים, מבוגרי תיכון – שינשינים, צעירים שמגיעים עם הרבה אנרגיה, שבאים וצובעים מעל 30 מוסדות חינוכיים בלונדון, במנצ’סטר, בלידס ובמקומות נוספים, שליחים שבאים להכניס את ישראל לתוך החיים היומיומיים של תנועות הנוער ומחנות הקיץ, ושליחים שבאים לפעול בתוך הקמפוסים עם התאים המקומיים וגם להביא את הצעירים לישראל לפרקי זמן שונים, בין אם זה בגיל תיכון (Israel Experience) או אחרי תיכון (Gap year), או סימסטר במסגרת תוכניות מסע –תוכנית דגל משותפת של הסוכנות היהודית עם ממשלת ישראל”.
מה קורה בבריטניה
“יש גידול של מעל 30% צעירים שמגיעים מבריטניה לתוכניות התמחות וגם לתוכניות של מבוגרים יותר שמגיעים לישראל כדי לשהות בה זמן מה, ולעבור חוויה משמעותית. לאחרונה הייתה לי הזדמנות לפגוש שישה צעירים בריטים שהגיעו לתוכניות מסע מגוונות, אלה שבאו ללמד אנגלית בבתי ספר בפריפריה, כאלה שבאו לעשות התמחות בקולינריה, או התמחות בעסקים, וחלק למנהיגות של תנועת הנוער – וישבנו בבית של השגריר הבריטי ביחד עם משלחת ענקית של מנהיגות UJIA והם סיפרו איך זה מבחינתם שינוי לחיים, ויש מי שיחליט להישאר פה, ויש שיבוא לפה עוד פעם, ויש מי שחוזר וכבר אמר שיהפוך להיות סטודנט אקטיביסט שלא חשב להיות קודם. זה מאפשר להם להצליח להעמיק באופן הרבה יותר, הייתי אומרת מתוחכם וניואנסי, את הקשר שלהם עם ישראל, ואת ההבנה שלהם לגיוון שיש בחברה הישראלית”.
מה הרלוונטיות שלכם לישראלים בתופצות ולבני הדור השני והשלישי?
“החשיבות של העבודה עם הקהילה הישראלית שחיה מחוץ לישראל היא סופר קריטית לדעתי, משום שהרבה פעמים משפחות ישראליות לא בוחרות להשתייך ולהיות פעילות בתוך מרחב של קהילה יהודית מקומית, אלא נשענות יותר על העברית ועל הזהות והקשר עם המשפחה שנשמרת, והקשר עם החברים שהם נפלאים וחשובים – אבל לא תמיד זה מחזיק איזה שהוא משקל סגולי שמצליח להעביר לדור הבא, את ההשתייכות והרלוונטיות המשמעותית של ישראל בחיים שלהם.
ואז עוגני הזהות של צעירים שמגיעים לגיל אוניברסיטה, הופכים להיות מאוד שונים מהעוגנים של ההורים, ואנחנו רואים התרחקות של הדור הצעיר מישראל ומהזהות היהודית שלו. מהצד השני, חשוב להגיד שבשנים האחרונות אנחנו רואים בהרבה מאוד קהילות, ובריטניה גם דוגמה לכך, מנהיגות אקפטיבית הרבה יותר בקרב הקהילה הישראלית שרוצה לקחת אחריות על הדבר הזה, שרוצה להבטיח באמת שהדור הצעיר שלה נשאר מחובר, והסוכנות היהודית רואה את עצמה כשותפה ועושה הרבה מאוד דברים עם הקהילות הישראליות ברחבי העולם, שמפעילים בעצמם את תנועת הנוער של הצופים, עם השליחה שלנו והשינשינים.
גם בתוך בתי הספר היהודיים הפעילות שלנו פוגשת משפחות ישראליות, בין אם זה סביב החגים ויום העצמאות, אנחנו דואגים לעשות פעולה שהיא רלוונטית ומושכת ומאפשרת למשפחות הישראליות להרגיש בבית גם רחוק מהבית השני שלהם בישראל”.
מה עוד אתם מציעים?
“לבני הישראלים – כחלק מההגעה שלהם לביקורי משפחה כאן – אנחנו מציעים אופציות להשתלב בתוכניות חינוכיות בארץ, בתום התיכון ולפני הלימודים באוניברסיטה. אנחנו רואים מהניסיון שלנו בעבודה ברחבי העולם שבני הישראלים שמגיעים לתוכניות האלה זקוקים לחיבור הזה ולחיזוק במפגש המחודש עם ישראל, אולי בזווית אחרת אבל לא פחות מאחרים, ורוצים לעודד וערוכים לפתוח ולהתאים מסלולים שיהיו יותר רלוונטיים עבור המשתתפים של בני הישראלים בתוך התוכניות השונות.
אנחנו גם צריכים לפעול בצורה מערכתית, ולראות איך אנחנו יכולים להיעזר בבני הישראלים ובמשפחות הישראלים כסוכני שינוי בתוך המרחב הקהילתי היהודי המקומי. ובריטניה היא דוגמה לכך, לאיך מפגישים ומנגישים את ישראל, בצורה בלתי פורמלית שמאפשרת לייצר רלוונטיות וקשר – איך לוקחים את המשפחות הישראליות ומחברים אותם למשפחות המקומיות ולקהילה המקומית, ומשתמשים בהם כמי שמביא את הבשורה והשיח האחר על ישראל, עוד יותר בקלות מאשר להביא את האנשים לישראל.
היו הרבה מאוד שנים שהיה איזה מין ריחוק בין הקהילות המקומיות היהודיות שנתפסו כפחות רלוונטיות למשפחות הישראלים. ויש היום נתונים ומודלים בעולם שמראים כי הדברים משתנים, עם קצת יותר פתיחות ויותר הכלה והבנה של קהילות הישראלים לאיזה ערך לצפות מהמפגש הזה”.
כיצד משרת ביקור נשיא המדינה בבריטניה את האג’נדה של הסוכנות היהודית?
“הביקור הממלכתי החשוב של נשיא מדינת ישראל בבריטניה, שיחד עם השגרירות דאגנו שיכלול מפגשים עם המנהיגות היהודית המקומית. אני חושבת שנפלה בחלקנו הזכות שיש נשיא מדינה שלא היה חבר טוב ממנו לעם היהודי, אני אומרת את זה באחריות מלאה אחרי שעבדתי אתו שלוש שנים באופן צמוד. נושא העם היהודי בוער בעצמותיו, בתוך זה גם הקשר עם הישראלים בתפוצות, יש לו עמדה מאוד ברורה בנושא, גם כשהיה יושב ראש הסוכנות היהודית. והעובדה שבמסגרת הביקור המדיני הוא שמח להקצות זמן להטות אוזן ולשמוע בין השאר, על ההשפעות של השנתיים האחרונות על הקהילה בצל הקורונה, ולהבין את ההשפעות של עליית האנטישמיות על הדור הצעיר, מראות שבסדר היום שלו הנושא של העם היהודי גבוה מאוד.
וזה מסר לקהילה היהודית הבריטית, היכולת שלנו לרתום את המוסד הממלכתי של ביתהנשיא שהוא א-פוליטי לטובת האתגרים המאוד מאוד חשובים האלה. ואנחנו גאים ומברכים על ההזדמנות שהייתה לנו להיות המארחים שלו שם”.
