נא להכיר: אבו אנאס אל-ליבי. בתחילת החודש שעבר, עטה על מכוניתו יחידה אמריקאית מובחרת במרכז בירת לוב וחטפה אותו אל מחוץ לגבולות המדינה. אל-ליבי היה אחד מבכירי אל-קעידה, וסכום של חמישה מיליון דולר הוצב על ראשו. הוא היה מבוקש כחשוד העיקרי בפיצוץ השגרירויות האמריקאיות במזרח אפריקה ב-1998, בו נהרגו 224 אזרחים. הוא גם היה מעורב בניסיון להתנקש בחייו של נשיא מצרים, חוסני מובארכ, ארבע שנים קודם לכן. כה בכיר היה ברשת הג’יהאד הגלובלית עד כי דמיונו הפיזי המפתיע לאוסמה בן-לאדן הפך אותו לכפילו, כאשר זה נע ממקום מסתור אחד למשנהו.
אולם, מעטים יודעים כי לאחר ניסיון הנפל להרוג את מובארכ, ברח האיש לבריטניה וזו העניקה לו מקלט מדיני, שכלל את כל ההטבות המקובלות. היה זה עוד בתקופה שבה המפלגה השמרנית הייתה בשלטון, בימי ג’ון מייג’ור כראש ממשלה ולפני העידן של טוני בלייר, מי שהפך את לונדון ללונדוניסטן.
המצרים דרשו את הסגרתו של החשוד, אולם הבריטים סירבו לכך בטענה כי לא יקבל משפט הוגן בקהיר. אל-ליבי (ששמו האמיתי הוא נאזי עבדול חאמד אל-רוקאי) המשיך ליהנות מהכנסת האורחים הבריטית גם כאשר התרחשו הפיצוצים בקניה ובטנזניה. בחוגי המודיעין התרבו השמועות כי שירות הביון הפך אותו לאחד מסוכניו כדי לסייע בהריגתו של מועמר קדאפי. אולם, רק ב-1999 ירד האסימון למעסיקיו והם הבינו כי ליבו של אל-ליבי בסודאן, בה ישב בשעתו בן-לאדן.
הסקוטלנד יארד עצר אותו לחקירה, שחרר אותו בערבות והציב עליו מעקב. אולם הוא היתל בשוטרים, נעלם מהאופק וצץ מחדש באפגניסטן, שאליה העתיק בינתיים בן-לאדן את מקום מושבו. כאשר ערכה המשטרה חיפוש בדירתו במנצ’סטר היא גילתה מדריך לטרוריסט שהשתרע על פני 180 עמודים ותורגם על ידו מערבית לאנגלית. מאז הוא היה לאחד מעמודי התווך של אל-קעידה והיה מעורב בתכנון מעשי הטבח של 9/11.
השלומיאליות הבריטית, שהפכה שם דבר במזרח התיכון, הוכיחה פעם נוספת כי בעלת הברית ההיסטורית של ארצות הברית היא משענת קנה רצוץ בכל הנוגע למלחמה בטרור הבינלאומי. אל-ליבי שב למולדתו בלוב לאחר ההפיכה נגד קדאפי, עמו ניהלו בשעתו הבריטים שיתוף פעולה שהגיע לשיאו בהסגרת מתנגדים פוליטיים לטריפולי. הוא המשיך להיות ברשימה השחורה של הממשל ולבסוף נתפס. בסוף החודש, הוא הובא להארכת מעצר בפני שופט בניו יורק. וושינגטון שוב מנקה אחרי לונדון.
אבו באקר על הכוונת
עכשיו גם אומר זאת ראש ה-MI5 החדש. אנדרו פרקר, כמו קודמו ג’ונתן אוונס, הוא נביא הזעם החדש של הרחוב הבריטי. מוסלמים קיצונים בעלי אזרחות בריטית, הוא מזהיר, לוחמים עתה בסוריה והם ישובו הביתה כדי לזרוע במדינה הרס וחורבן. הוא אומנם הזכיר את המוסלמים הסונים הפועלים בקרב קבוצות הג’יהאד הלוחמות נגד משטרו של בשאר אל-אסד, אך התכוון גם לפעילים הבריטים הפועלים בשורות השבאב בסומליה ומעבר לה.
פרקר, בנאום ראשון מאז נכנס לתפקידו בחודש אפריל האחרון, אף ציטט את אחד ממנהיגי השבאב כמי שהבטיח לפעול בשטח בריטניה ואפילו להתנקש בחייו של ראש הממשלה דיוויד קמרון. הוא לא שכח להזכיר שעד כה הורשעו 330 ג’יהאדיסטים בניסיונות לבצע מעשי טבח בסדר גודל של פיגועי ה-7/7.
פרקר סבור כי הטרוריסט המסוכן ביותר היום הוא אבו באקר אל-בגדאדי, מי שעומד בראש ארגון המדינה המוסלמית של עיראק וסוריה, המבקש לאחד את שתי הישויות תחת שלטון אחד המבוסס על חוקי השריעה. כאילו על מנת לאשר את אזהרותיו, סוכנים ושוטרים בריטים לכדו במהלך השבועות האחרונים שתי חוליות טרור. אחת מהן נעצרה בנמל דובר, לשם הגיעה כעבור כמה חודשי לחימה בסוריה. אגב, ראש הביון הבריטי ניצל את ההזדמנות כדי לגנות את הגרדיאן שהעניק, לדבריו, מתנה לארגוני הטרור בפרסמו את הדלפותיו של אדוארד סנודן.
עידן חדש בדרך לטהרן
ירח הדבש בין ברק אובמה לחסן רוחאני אינו מותיר את בריטניה מחוץ למעגל החיזור אחרי נשיא איראן החדש. עוד לא הספיק זה ליישר את התרבוש על ראשו מאז נבחר לנשיא, וכבר הודיע שר החוץ וויליאם הייג על רצונה של ארצו לפתוח מחדש את בניין שגרירותה בטהרן, לראשונה מאז נסגרה בעקבות המהומות האלימות נגדה. שתי המדינות כבר הודיעו על החלפת צירים ואלה כבר אורזים את מזוודותיהם, אולם כבר עתה נראה כי העגל הבריטי רוצה לינוק יותר מאשר הפרה האיראנית רוצה להניק.
הייג מודה כי הצנטריפוגות ממשיכות להסתובב באיראן ואין הוא משלה את עצמו כי ענן ורוד של נורמליזציה עומד לעטוף את שתי המדינות. אולם, נראה כי השתוקקות היתר של אובמה לפייס את איראן על מנת להימנע מתקיפה נגדה, אינה מותירה בפני בריטניה, השטן הקטן, ברירות רבות. זו תולה את תקוותה לא רק בהשעיית התכנית הגרעינית של האייטולות, אלא אף בשינוי המדיניות האיראנית כלפי המשטר בדמשק.
משאלות הלב הללו יתבררו כאשליות מתוקות בימים אלה, בהם הפניית גב אמריקאית לממשלה הנוכחית במצרים עלולה להחדיר לקהיר, דרך הדלת האחורית, את רוסיה של ולדימיר פוטין.
קצרצרים
*** אפילו שגריר בריטניה בישראל הוא גרופי של מרן. מתיו גולד הגיע לאוהל האבלים על מותו של הרב עובדיה יוסף והביע תנחומים בפני בניו במהלך השבעה על אביהם. זכיתי לראות מקרוב את אהבת האדם שהייתה בו, הוא אמר להם.
*** המוזיאון הבריטי הסכים להעניק לאזרח ישראלי בשם אורי פלד פיצוי סמלי בסך 6,000 פאונד עבור ציור מימי הביניים שהיה חלק מאוסף אמנות בבעלות סבו, ארתור פלדמן, אשר נשדד על ידי הגסטפו לאחר כיבוש צ’כוסלובקיה ועשה לבסוף את דרכו ללונדון.
*** כומר בריטי בשם סטפן סיזר התנצל בפני הקהילה היהודית על כך שבאתר האינטרנט שלו הופיעו קישורים המפנים את הגולשים לפרוטוקולים של זקני ציון ולמידע לפיו כוחות ישראלים ובריטים משתפים פעולה בחשאי על אדמה סורית.
