המפלצת המתאבדת של ג’ון לואיס
בפרסומת של ג’ון לואיס, רואים את ג’ו – ילד חמדמוד להפליא, כמתבקש – מגלה מפלצת בשם מוז שמסתתרת מתחת למיטה. בהתחלה הוא מפחד ואז הוא מוטרד, כי רבאק, היא גם נוחרת וגם מפליצה. בטוויסט מפתיע, ג׳ו מגלה שהמפלצת היא בעצם חביבה ויחד הם מעבירים את הלילות בצחוקים ובשיגועים. מי משאיר את מי ער? לא ברור, אבל מה שבאמת מפתיע זה שההורים לא נראים מודאגים, במיוחד מהעובדה שהילד מגלה סימני עייפות קיצוניים והירדמות ספונטנית במהלך היום. ביום החשוב בשנה, חג המולד כמובן, מחכה לג’ו מתנה מתחת לעץ ממוז – גם זה מסתבר לא מפתיע את ההורים השלווים בגלקסיה, כי זה בכלל לא מוזר שהילד שלהם מקבל משהו שהם לא קנו, עטוף במה שנראה כמו נייר טואלט צבאי משומש.
יש חוק לא כתוב האומר שכלי הנשק היעיל ביותר נגד מפלצות הוא אור. מה המניע של מוז להעניק לג’ו את גזר דין המוות של עצמו בצורת מנורת כוכבים? אולי אין לו תקציב לדיגניטאס. ג’ו התמים מדליק את מנורת הכוכבים, ומוז כבר עובר לעולם שכולו טוב. אזהרת ספוילר – ברגע שהאור נכבה, נשמע החרחור המקסים של מוז.
השנה, ג’ון לואיס חזרו למוטיב הריגוש אחרי באסטר – כלב הבוקסר המקפץ משנה שעברה. אבל לעומת פרסומות העבר שגרמו לנו להוציא את הטישו ולהתייפח כאילו שוב ליאו טובע לצד הטיטניק, הפעם הם פספסו כי שק הדמעות שלנו יבש כמו המדבר. השיר המלווה הוא Golden Slumber של הביטלס בחידוש של להקת Elbow. וכנראה שמיותר לציין, אבל מנורת הכוכבים כבר אזלה מהמדפים…
https://youtu.be/Jw1Y-zhQURU
הטבילה המכופלת של לידל
לידל פוצחת בסדרה אינסופית (שישה פרקים נכון לעכשיו…). בפרק הראשון, לא לפי סדר כרונולוגי, מגלים את איש המינס פאי (שמישהו יסביר לנו, מה הפאי הזה אמור להיות ולמה הבריטים אוהבים אותו כל כך? למה? למה? למה???). האיש הזה בולס את הפאי ה״אהוב״ הזה בכל מקום, בכל שעה ובכל פעולה. זה בהחלט מעלה חיוך על שפתינו וגם כמה תהיות: איך הוא מצליח להבריג נורת ביונט ביד אחת? איך זה שאין פירורים במיטה? ושאלת מיליון הפאונד, איך זה שאין לו צרבת וכרס פאי קטנטנה שצומחת תוך כדי הפרסומת?
בפרק השני, מלך עם כתר נייר חותך תרנגול הודו. זה ביג דיל להיות האחראי על הסכין/מסור חשמלי, ואין כמו מכשיר חשמלי חד לנופף בו מעל השולחן כשהילדים יושבים מסביב. איפה ה״הלת’ אנד סייפטי״ הבריטי הידוע? נו, חברה גרמנית, מה הם מבינים. משעשע מינוס, אבל נסבל. ה
פרק השלישי מציג את ה״דאבל דיפר״. אישה שנראית דווקא די הגיינית ובעלת נימוס בסיסי טובלת לה סוג של פינגר פוד בתוך הרוטב, לוקחת ביס וטובלת שוב. זו שבירת מוסכמות של כל תרבות שמכבדת את עצמה ומעורר פלצות הגייניים בכל נימי נפשנו.
פרק רביעי בסדרה מעלה את הנושא “צמחוני מחמד” שיש בכל משפחה, קבוצת חברים, מקום עבודה וכד’. אך אל דאגה, גם להם לידל דואגים עם אוכל מוכן מראש, כי למה להשקיע במנה צמחונית אם אפשר לקנות בקטגוריית “הכן ישר מהפריזר”?
פרק חמישי, נשברנו… כנראה שלא נמשיך לעונה הבאה של הסדרה.
https://youtu.be/iJIBGcsd5fU
https://youtu.be/3ZJwGz2_TAE
העוף המוזר של טסקו
קונספט הטרילוגיה מכה שוב. אבל טסקו שכללו אותו לפנטגונולוגיה – חמישה פרקים של דקה, שכל אחד מספר לנו את סיפור המצרכים המדהימים של טסקו באריזת ״משפחתולוגיה״ על צדדיה החיוביים והשליליים.
בפרק הראשון, מבשלים הודו כמיטב המסורת ומשפחות שונות רבות ומתרגזות באופנים שונים, כשהכי מעצבנת היא זאת ששואלת את המארחת אם דאגה לצקת את הרוטב על ההודו במהלך הבישול. יאללה, פעם הבאה תזמיני ותכיני את, גם כן (סליחה, עלה לנו פלאשבק).
כמובן שהציבור הבריטי התקומם על שילובה של משפחה מוסלמית בפרסומת. אז בריטים יקרים, יש לנו חדשות בשבילכם; גם מי שלא נוצרי או דתי מנצל את יום החופש הזה כדי לטרוח במטבח על ארוחה פסיכית, לאחר שהזמין את כל העולם ואחותו. כי למה שרק אתם תסבלו מהפניקה של בישול ארוחת פאר מעבר ליכולת הקולינרית שלכם תחת עיניהם הבוחנות של האנשים שאוהבים אתכם באמת?
ממתינים בסבלנות לפרקים הבאים. תעבירו את הפופקורן, שרכשתם בטסקו כמובן…
הגנב המקלל של מרקס אנד ספנסר
בשיתוף פעולה מדהים שלא נראה כדוגמתו אי פעם, מרקס אנד ספנסר משלבים בפרסומת את פדינגטון הדוב החביב, שבמקרה סרט ההמשך שלו מככב בבתי הקולנוע בדיוק בימים אלו. הדובון התמים עוזר לסנטה, הידוע בכינויו גנב המתנות מלונדון, להניח את המתנות מתחת לעץ בבתים הנכונים. הגנב משום מה משתף פעולה ולא מעיף את פדינגטון חזרה כל הדרך לפרו, ואפילו מתרגש עד לעומק לבו כשאליס מקבלת את המתנה שכל כך חיכתה לה. להזכירכם, הוא גנב אותה ממנה. אבל אל דאגה, הוא עבר את תוכנית השיקום בהצלחה ולא יגנוב יותר לעולם.
כיאה לסרט, גם כאן מרמלדה היא מוטיב חוזר, ועדיף כמובן כזו שנקנתה ממדפי החנות.
ואי אפשר בלי שערוריה כמובן: הגוף המפקח קיבל תלונות שהגנב אומר לפנדינגטון “לך לה****ן…”, אבל מסתבר שהוא רק אומר “תודה רבה”. חבל!
יואן לא חי באושר ועושר עם דבנהאמס
החנות היוקרתית מביאה לנו סיפור סינדרלה מודרני. אין פה משרתת שחולמת על חיי מלכות ומחכה לנסיך, אין פה נסיך שבורר לעצמו אישה מתוך תור ארוך של נשים מריירות, ואין פה אימא חורגת ומרשעת, תודה לאל. מה כן יש? נעל משובצת קריסטלים במהדורה מוגבלת של המעצבת ג’ני פקהאם. תוכלו לרכוש את הנעל הנוצצת תמורת הסכום הפעוט – £99, כי בדבנהאמס כל כף רגל היא ישות בפני עצמה עם העדפות משלה וזה שאחת נועלת נעל לא אומר שהשנייה אוטומטית חייבת ליישר קו.
בתפקיד האורח המקריין, השחקן השרמנטי יואן מקרגור מגלם את מדליק הפנסים/קופידון. לפחות לא מוכרים לנו את ״והם חיו באושר ועושר״ המסורתי שהולך עם סיפורים כאלו. במקום זאת, יואן מחייך אלינו ומשאיר את זה פתוח.
אז איזו פרסומת אתם אהבתם?
