החלטתו של סטיבן הוקינג להצטרף לחרם על ישראל גרועה מטעות. היא פשע. את זאת לא משרבט כותב שורות אלו. פרסם זאת דניאל ג’ונסון, עורך כתב העת, סטנדפוינט. החלטתו של הוקינג להחרים את ישראל היא מטומטמת. משפט זה לא מטפטף מקולמוסי, הוא מופיע במאמר מערכת של הטיימס. הוא צריך להתבייש בעצמו, כותב בעל הטור, רוד לידל, המגדיר אותו כצינור של השמאל האקדמי, ההיסטרי והפאשיסטי. המדען המפורסם איחד נגדו פרשנים רבים שהוקיעו אותו לא רק על חוסר נימוס, שכן הוא העליב את שמעון פרס לאחר שכבר קיבל את הזמנתו, אלא אף על צביעות. ב-2006 הוא התגלגל לסין ולא השמיע ציוץ קל שבקלים כלפי המשטר הנאור השורר שם. כאשר נשאל אז על ידי עיתונאים מה דעתו על כיבוש טיבט, הוא התחמק מלתת תשובה. האם ייתכן שהמחשב שלו אינו מסוגל לאיית את השם טיבט? שנה לאחר מכן, הוא היה אורח מבצר הדמוקרטיה הקרוי איראן וגם שם הוא נאלם דום. האם ייתכן כי האייתוללות הטילו עליו אימה? אולי הוא לא שמע על מדינת מכחישי השואה והכרזת נשיאה למחוק את ישראל מהמפה? או אולי פחד שמא יחרימו לו את כיסא הגלגלים ולא יאפשרו לו לחזור לקיימברידג’?
מחבר קיצור תולדות הזמן הוא בעצם מחברו של מבוא לנבזות. הוא הוכיח כי הוא לא רק שרלטן וצבוע, אלא גם בור ועם הארץ. אחרי הכול, הוא ביקר בארץ ארבע פעמים בעבר. לפתע פתאום, לאחר ששוחח עם פעילי החרם, הוא הגיע למסקנה שעדיף לו לבטל את הביקור המתוכנן להיערך במסגרת ועידת הנשיא לרגל מלאת לו 90. הוא חשש שמא יצטרך לומר למארחיו כי הכיבוש יוביל לאסון. אולי הוא התבלבל בין ישראל לבין סין ואיראן? האמת היא, כפי שהתברר בסוף, כי מי ששכנע אותו שלא להגיע היה לא אחר מאשר נועם חומסקי, ידידו הקרוב ומעריצו של חסן נסראללה, מנהיג החיזבאללה. אכן הלך העורב אצל הזרזיר.
צביעותו העיקרית נובעת מן העובדה המביכה שהשבב במערכת התקשורת המותקנת על כיסאו פותח בישראל. לולא אותו רכיב, לא יכול היה הוקינג לתקשר עם העולם החיצון ומן הסתם זה לא היה שומע עליו. צודקת מי שאמרה כי אם הוא מוציא את עצמו מישראל שיוציא גם את הצ’יפ שהביאו עד הלום. תמהני אם ניתן, באמצעות שלט-רחוק, לשלוף אותו מהמחשב ולהחזירו לבעליו.
אולי זה היה משגה להזמין אותו ארצה מלכתחילה, שכן במהלך מבצע עופרת יצוקה הוא השווה את ישראל לדרום אפריקה של האפרטהייד ולא מצא לנכון להשמיע הודעת גינוי לתוקפנות של החמאס. לאחרונה נשמע הוקינג אומר כי תיאוריית ההחורים השחורים שלו אולי הייתה טעות. אולי זה הזמן לערער על עוד כמה מהתזות שלו, גם אם ידידיו בביירות ובטהרן יטענו כי מדובר במזימה ציונית הנועדה לסלק מדען דגול מהזירה הבינלאומית.
המכנסיים של עמית
תארו לכם שקלייר לומאס הייתה מוזמנת לישראל, מקבלת את ההזמנה ולבסוף דוחה אותה בבוז. קלייר לומאס? כן, זו הרוכבת המפורסמת, שנפילתה מסוס לפני שש שנים שיתקה כמעט את כל גופה. לעזרתה חש אז עמית גופר, יזם ישראלי, בעצמו משותק מתאונת דרכים, שהמציא מכנסיים מכניים המאפשרים ללומאס ללכת. ומדוע נזכרתי בה עכשיו? לא בגלל הוקינג, אלא משום שבמהלך הסערה שנוצרה בגלל המדען, איש לא שם לב לכך שלומאס השלימה מסע בן 400 מייל שהתחיל בנוטינגהאם, עבר ב-161 ערים והסתיים במרכז לונדון כעבור שלושה שבועות. במהלך המאמץ ההרואי הזה, אותו היא עשתה באמצעות אופניים המופעלות ביד, היא אספה מאה אלף פאונד עבור חקר עמוד השדרה. אפילו דיוויד קמרון הביע התפעלות, כאשר צייץ: וואוו! היא סיימה!. בשנה שעברה, עם המכנסיים של גופר, סיימה לומאס את המרתון של לונדון. כפיות טובה אינה מופיעה בקורות החיים שלה.
בסוף ישולמו פיצויים למשפחות הרוצחים
מה הייתם אומרים אם חייל ישראלי היה מוצא להורג על ידי שני ג’יהאדיסטים מחוץ לבסיס המטכל בקריה בתל אביב? האם החיילים בבסיס היו ננעלים על ידי מפקדיהם במקום להתעמת עם הרוצחים? האם הייתה יוצאת פקודה שלא לנוע במדים בחוצות העיר? האם עוברים ושבים היו נעמדים בצד ומצלמים את הנעשה על פי בקשת המחבלים? האם ראש הממשלה היה מקצר ביקור עבודה במדינה אחרת ומכנס את קבינט החירום כאילו אל קאעידה פלש בהמוניו למדינה? הייתם אומרים שזהו צבא דימוקולו ומדינה עם שריטה, נכון? ובכן, זה בדיוק מה שאירע בממלכה בה אנו חיים, לאחר עריפת ראשו של החייל, לי ריגבי. בריטניה התגלתה במערומיה, נמר של נייר המעלה סומק בלחיי כל אדם בר דעת. הזהו הצבא הכל יכול ששלט פעם במחצית מהעולם?
אבל זה לא הכול. אחד מהשוחטים נהג לחלק בקרבת מקום כרוזי ג’יהאד במהלך השבועות שקדמו לרצח. הוא קרא לצעירים מוסלמים בשכונת ווליץ’ להצטרף למלחמת הקודש בסוריה. הוא הטיף בגלוי לאלימות ולא נעצר. חברו ניסה להצטרף לאספסוף של השבאב בסומליה. שניהם כאחד היו תלמידיו של עומר בכרי מוחמד, מנהיג קבוצת המוג’הירון, שהוצאה מחוץ לחוק רק לאחר הטבח של 7/7. בכרי זה נמצא עתה בלבנון והוא שיבח את הרצח כמעשה אמיץ והרואי. ולא לטעות, העובדה שהוא כבר לא בלונדון היא רק משום שהוא עזב אותה מרצונו, שלא כמו אבו קטאדה, אותו מנסות ממשלות בריטיות רצופות להוציא מהמדינה במשך שני העשורים האחרונים וללא הצלחה. יורשו, המטיף אנג’אם צ’אודרי, ממשיך להטיף למדינת שריעה בעודו מקבל קצבאות תמיכה מהממשלה, שכן הוא לא עבד יום אחד בחייו. וכל זה עשר שנים לאחר הפיגוע במייק’ס פלייס בתל אביב, אותו ביצעו שני אנגלו-פקיסטנים שהושפעו, איך לא, מאותו בכרי. וכן, גם הציבור הישראלי חווה מחזה מזעזע דומה בו אזרחים פלסטינים הציגו בגאווה את ידיהם המגואלות בדם לאחר שרצחו שני מילואימניקים שנכנסו בטעות לרמאללה בשבועות הראשונים של האינתיפאדה.
אני מנחש שכל הסאגה הזאת תסתיים בהקמתה של ועדת חקירה שתבדוק מדוע שני הג’יהאדיסטים נורו על ידי כוחות הביטחון. וכן, בסוף גם ישולמו פיצויים למשפחות. יש להניח שמה שלא עשו הפיגועים בלונדון לפני שמונה שנים, בהם נהרגו 52 אזרחים, לא יעשה מותו של אדם אחד ומה שהיה הוא שימשיך להיות. בריטניה לא מסוגלת להילחם בטרור האיסלאמיסטי. בריטניה מתאבדת על מזבח זכויות האדם שהיא מעניקה לאויביה.
נהנתניהו חייב מיטה
האם חשב לתומו ראש ממשלת ישראל כי מרגרט תאצ’ר הייתה ראש ממשלת אוסטרליה וכי הלווייתה נערכה בסידני? כך לפחות אני חשבתי. אחרת, מדוע הוא ובת זוגתו המלכותית ירצו מיטה זוגית על המטוס שהביא אותם ללונדון? הרי מהרגע בו הם שיחררו את עצמם מחגורות הביטחון לאחר ההמראה ועד הרגע בו הצטרכו להדקה לפני הנחיתה עברו בערך שלוש וחצי שעות. מאחר ויש להניח כי השניים לא נרדמו מיד, אם בכלל נרדמו, הם מן הסתם תפסו תנומה של שעתיים בלבד. מכאן שמשלם המיסים הישראלי, שהוציא מכיסו חצי מיליון שקל עבור הטירוף הזה, נשא בסכום של כרבע מיליון עבור כל שעה. בחישוב אחר, מדובר היה ב-20 אלף שקל עבור כל נחירה.
גם בזמן המבצע הצבאי האחרון בעזה, במהלכו הגיע ללונדון למסע הסברה, ערך הצמד ביבי-שרה מסע קניות מפואר שלא היה מבייש את האמיר של קטאר. אני מרשה לעצמי גם לנחש שאף לא ראש מדינה אחד הגיע לקתדרלת סנט פול על מיטה מוטסת, מה גם שרק מעטים הם שהגיעו לטקס עם בני זוגם.
קצרצרים
*** לבי-לבי למשפחת ג’וזף בנט, תלמיד בן 17, שנסע לישראל עם חבריו, רכש בפיצוציה תל אביבית מיכל בו היה חומר ריחני למילוי בלונים, חשב כי מדובר בגז צחוק, שאף אותו אל תוך נחיריו, נקלע לסחרחורת והפסיק לנשום.
*** הכנסייה הסקוטית חשבה שלישראל אין זכות קיום כמדינה יהודית. עכשיו היא חושבת שבעצם דווקא יש לה זכות כזאת. אולי היא תחליט סוף-סוף? אנחנו במתח.
*** שרי בלייר קיבלה דוקטורט לשם כבוד מאוניברסיטת באר שבע. האם זו לא אותה בלייר שהביעה לפני 11 שנה הבנה למניעיהם של מחבלים מתאבדים? כן, זו היא, אבל זוהי גם אוניברסיטת באר שבע.
*** שר החוץ, וויליאם הייג, שביקר בארץ, מיצר על כך שבשל ההתנחלויות ישראל מאבדת תמיכה רבה בבריטניה.
*** הצגת היחיד, קוראים לי רייצ’ל קורי, שהוצג לראשונה בלונדון, מועלה עתה בישראל בתיאטרון יפו. הוא מתאר את קורותיה של מתנדבת אמריקאית שנהרגה על ידי בולדוזר ישראלי במהלך פעולת מחאה בעזה לפני עשור, אך טוען כי היא נרצחה בכוונה תחילה. המחזה עלה בפסח בפסטיבל תיאטרונטו במימון ממשלתי.
