האתגר שלי ליצור ישראל איכותית יותר, בה יהיה טוב לילדים שלי, אם נחליט לחזור, ולשאר ילדי ישראל. אני מאמין במלוא הצניעות, שאני יודע איך עושים זאת, מסביר דן הארט (49), תושב לונדון, נשוי לרונה ואב לשניים (בן 19 ובת 15.5). הארט פועל מזה שנתיים בהתנדבות לסייע לשכבות החלשות בישראל. נפגשנו בפאב השכונתי באדג’וור, סמוך למקום מגוריו.
מה בדיוק אתה עושה?
פיתחתי מודל שיחולל שינוי באזורי מצוק. הוא מורכב ממשקיעים מקרב אוכלוסיות חזקות, שרוכשים דירות בשכונת חלשות בישראל – ומשפצים אותן ואת האזור כולו. הדירות מושכרות לסטודנטים ולעולים חדשים מארצות המערב, כשהתושבים החדשים מחויבים לתרומה לקהילה – ובמקביל עובדים על נושא החינוך והתעסוקה. בדרך כלל הרשות המקומית שותפה. הפרויקט לא יצליח ללא ראש עיר תומך. ההחלטה באיזו שכונה בעיר להתמקד זו החלטה שלי, בהתאם לסיכויי ההצלחה של הפרויקט. כרגע הפרויקט מתנהל בבאר שבע ובחיפה.
מדוע ישראל?
מטעמי תרבות קל יותר לפתח את הנושא בישראל. אתה מרגיש זיקה למקום. גם בגלל השפה. אחרי 12 שנה כאן, לא יעזור – אנחנו ישראלים, עם רקע תרבותי שונה מזה של האנגלים, לטוב או לרע. בשבע השנים הראשונות שלי כאן לא היה לי קשר לישראל, למעט ביקורים משפחתיים. היום זה שונה.
מדוע בחרת בכיוון הזה?
ההתמחות של אשתי, רונה, היא בנושאים חברתיים: בתי ספר, אינטגרציה. שנינו הינו שותפים לפיתוח המודל.
כיצד הגיבו תושבי השכונות לפרויקט?
התעוררה חשדנות, והשאלה המובילה הייתה: מה יוצא לו מזה? מדוע בן אדם יתעניין במה שקורה בשכונות. לכן חשבו שיוצא לי מזה משהו במונחים של כסף או פוליטיקה.
ומה באמת יוצא לך מזה?
למדתי שככל שאתה נותן יותר, כך אתה מועשר יותר, לאו דווקא בכסף, בעושר האישי שלך. זו הרגשה נפלאה. אני ממליץ לאנשים להרגיש שלמים יותר עם המטרות שלהם בחיים. אני מתנדב 100 אחוז מהזמן. זה לא מצב סביר לרוב האנשים, אבל זהו מצב אדיר. תרומה מזמנך זו רמה שונה של נתינה.
האם אתה מצליח לסחוף אחריך אנשים נוספים?
נכון להיום הקמתי בישראל עמותה בשם תנופה לישראל חזקה וחברים בעמותה אנשים כמו רוני מילוא, דר איתן חי-עם, המנהל של סורוקה, דליה רבין וחיים רומנו, מנכל אל על. את כולם גייסתי. כולם מתנדבים, אין מקבלי שכר, אין תקורות. אין הרבה עמותות כאלה. כל שקל או פאונד שנכנס לעמותה הולך כולו לנזקקים.
ומה עם צרכי הקהילה הישראלית בלונדון, האם לא עניי עירך קודמים?
עניי עירי באמת קודמים, אך זה ישראל. אולי פעם אעשה משהו גם באנגליה. הגעתי לכאן עם משפחתי בשנת 95′, כשהמטרה והסיבה הייתה החברה ‘אינטלקט’, שפיתחתי בנושא תוכנה לבקרת תהליכים. פרשתי לפני חמש שנים ומאז אני עוסק בנושאי חברה ונפש.
מדוע פרשת?
עשיתי מספיק כסף. אחת החוכמות היא לדעת להגיד: יש לי מספיק ואני לא צריך יותר. אז אתה שואל את עצמך האם אתה רוצה להמשיך לעשות מה שעשית כל החיים ומיצית את עצמך, או שאתה רוצה לגוון. אני בעד לגוון. החיים קצרים וצריך להספיק הרבה.
מה עשית עם פרישתך?
לקחתי קורסים להעצמה, פסיכולוגיה, גם כדי להגדיר בשביל עצמי במה אני רוצה לעסוק. הפעילות עם הפרויקט החלה לפני שנתיים.
ספר על פרויקט הביגוד החדש
מדובר בבגדים שנאספים בלונדון. מרכזת את הפרוייקט חגית ענבר-ליטס. הביגוד נאסף ונארז אצלי בבית. מכאן הוא מועבר ל’אל על’ ומוטס בחינם לישראל. שם הוא מועבר לשכונות בהן אני עובד, ומחולק למשפחות נצרכות. בקרוב נמכור אותם בבזאר, פעם בחודש, כל פריט בשקל. בהתחלה לקחתי איתי כמה מזוודות בטיסות לארץ, עכשיו זה חלק מפרויקט שמטרתו לחבר את הקהילה כאן עם השכונות בישראל. חשוב לי שבני הקהילה הישראלית והמקומית בלונדון יהיו חלק מהפרויקט.
האם פרסמת את הפרויקט?
עד עכשיו חגית פרסמה זאת בקרב מכריה ותלמידיה במרכז התרבות היהודי LJCC. הכוונה היא לעשות פירסום מאסיבי בקרוב. ‘אל על’ שותפים וזהו חיבור אדיר. החברה מוכנה להטסה של כמויות ביגוד רב בחינם לישראל.
מה הוא הפרויקט עם מועדון הכדורגל ארסנל?
בארסנל הסכימו להקים קבוצת נוער בכדורגל בשכונות שהן חלק מהפרויקט, תוך סיוע באימונים, בשיטות מלונדון ושימוש בלוגו שלהם. השגתי מימון של 50,000 דולר לטובת הקמת מגרש קט רגל בבאר שבע בעזרת גייל סיל, נשיאת הג’יי.אן.אף.
איפה אתה רוצה לראות את עצמך בעוד חמש שנים?
כרגע אני שבוע כאן ושבוע בישראל. בשנתיים הקרובות אני כאן עד שבתי תסיים תיכון. אחר כך הכול פתוח. בנוגע לפרויקט, ארצה לראות שכונה או שתיים שעברו שינוי מאד משמעותי בהתאם למדדים שפתחנו: מסיימי 12 שנות לימוד, פחות פשע, יותר תעסוקה.
מה קורה בשבוע שאתה כאן?
הטלפונים ממשיכים לזרום כל הזמן.
מדוע בחרת להיות שבוע כאן ושבוע בישראל?
נושאים חברתיים זה לא פיתוח תוכנה. זה מגע אישי אנושי. אין תחליף לפגישות אישיות או ללחיצת יד. אם אתה מתנתק מהשטח ליותר משבוע, יש תהליך של התנתקות ממך. כשאני בארץ הלוז שלי מאד צפוף.
מה עם המשפחה, כיצד הם מגיבים?
יש מחיר משפחתי, אך הפיצוי עצום. אני מקווה שהם מעריכים את מה שאני עושה. סך הכול התרבות בבית היא ישראלית. הבת שלי מגדירה עצמה כישראלית וברור לי שהיא תלך לישראל להתנדב לשנת שירות.
האם היית בישראל בזמן הלחימה בצפון?
הייתי בחיפה במטח הראשון של טילי הקטיושה שנפלו 150 מטר ממני. חוויה לא נעימה… זה פשוט נופל מהשמים. בתקופה הזו לא היה כל כך עם מי לעבוד, הרבה אנשים וחוגים הורדו דרומה.
מה לגבי שילובם ישראלים מלונדון בפרויקט?
ישראלים תושבי לונדון מוזמנים בביקורם הבא בארץ לבוא לשכונות. אולי לתת הרצאה בנושא שהם מתעסקים בו או מתעניינים בו, אולי הם יחשבו ברצינות לרכוש דירות במסגרת הפרויקט.
קראתי בארץ ביקורת על הפרויקט?
בקורת זה חלק מהאופי של האדם בכלל והישראלי בפרט. הייתה בקורת בהקשר הנדלני של הפרויקט ושאלו מה יוצא לי מזה. כשמשקללים את מה שהשקעתי עד כה בנסיעות וכו’ לעומת רווח פוטנציאלי בוודאי שאין כאן שיקול כלכלי, ואני פועל בניגוד לגישה הנדלנית של לוקיישן, לוקיישן. בסיכומו של דבר, אם אתה עושה משהו טוב, הביקורת תתמוסס.
יש עוד פרוייקטים בדרך?
פרוייקט עוצמה שנת יג שתיתן לבוגרי התיכון שיצטרפו אליה שנה של עיצוב אישיות ערכית ומנהיגות בתקופת שנת ה’גאפ’. הם יחיו בקומונות בנות שישה נערים ונערות, שנים מחול וארבעה מישראל, ויתנדבו בשכונות מצוקה, במגוון רב של נושאים. ההכנה בבריטניה וההפעלה והליווי בישראל יהיו בסיוע משרד החינוך, משרד הביטחון, משרד הקליטה, הסוכנות היהודית והצופים.
* לפרטים נוספים ואפשרויות השתלבות באחת מפעילויות פרויקט עוצמה בישראל או בבריטניה, ניתן ליצור קשר ישירות עם דן הארט, טלפון 07977-202408.
