אין פחים בלונדון
אתם מנסים להיות אזרחים טובים ולא לטנף את הסביבה. אז אתם מגלגלים בין האצבעות מסטיק ישן, מחזיקים עיתון משומש, או מקפיצים בקבוק שתייה ריק עד שתגיעו אל הפח הקרוב. אבל אתם רוצים כבר להיפטר מהזבל שיש לכם ביד ואין אף פח בסביבה. למה בדיוק כשצריך אותם – הם לא שם? ואם כבר מצאתם כמה, הם בדרך כלל כבר מפוצצים.
כל הזרנוק בתדלוק
כבר מתרגלים שאין כאן דבר כזה שנקרא מתדלק ולפעמים בתחנות יש אפילו כפפות חד-פעמיות כדי לא להתלכלך. אבל מישהו החליט שבבריטניה זה מסוכן מדי שיהיה את הצ׳ופצ׳יק הזה שמשחרר אותך מללחוץ כל הזמן על הידית של התדלוק. למה הידיים צריכות לקפוא מקור? וגם הסכום לתשלום תמיד יוצא עם עוד פני בסוף. אין התחשבות באלה שיש להם OCD ורוצים מספרים עגולים!

נהגים שמנסים להפיל
כולם יודעים שהכי שווה לנסוע בקומה העליונה של האוטובוס. אז אחרי שמעבירים את הכרטיס יש חלון של איזה שלוש שניות לעקוף את אלה שתמיד עומדים במעבר ולנסות לתפוס את השורה הראשונה. אבל למה הנהגים המעצבנים האלה לא מחכים שקודם נעלה במדרגות לפני שהם נוסעים? זו תחרות בין הנהגים כמה נוסעים הם מצליחים להפיל?
חושך מצרים בינואר
אתם קמים בבוקר לצאת לעבודה וחשוך. אתם חוזרים מהעבודה וגם חשוך. בין לבין אתם תקועים במשרד ו… חשוך, אלא אם כן אתם אוהבים להשתזף באור של פלורסנטים. מה נסגר עם החודש הזה?
מסתבר שאפשר לקנות מנורה להפגת העצב העונתי…
שירות עצמי בסופר
כל הפואנטה שהולכים לקופות של השירות העצמי בסופרמרקט זה להתחמק מקשר אנושי, לא? אז למה כל פעם הקופה מתעקשת שיש איזה עצם בלתי מזוהה בסל הקניות הידידותי לסביבה שלכם שהבאתם מהבית ואז צריך לחכות לאחד העובדים שיסדר את זה? הם תמיד גם באים עצבניים כאילו מפריעים להם בעבודה שלהם. אבל זו העבודה שלהם, לא?
מה מעצבן אתכם? תוסיפו בתגובות למטה!



































