אם כבר שאלת על צאת הכוכבים, אפשר לשאול מדוע בכלל יש ביממה לילה ויום, מדוע ביהדות ישנן מצוות ששייכות רק ליום ומצוות אחרות ששייכות רק ללילה, ומה פשר ההתייחסות לחלוקה של יום ולילה? האמת היא שכמו כל דבר ביהדות, גם לכך יש משמעות.
הרבי מליובאוויטש שאל פעם שאלת קיטבג: למה ה’ ברא את העולם כך שצריכים ללכת לישון בלילה? לא חבל על הזמן? בשעות הרבות של הלילה היינו יכולים להספיק כל כך הרבה דברים, אבל במקום זאת אנחנו ממלאים את הזמן בשינה. מדוע יצר הבורא את האדם עם מנגנון עייפות שכזה?
התשובה לכך עונה גם על התשובה מדוע יצר הא-ל את הלילה: כל אדם זקוק להתחדשות בחיים, לעשות ריסט על החוויות שחווה עד כה ולהחליף את מצב הרוח. לפעמים יש לנו ימים טובים ולפעמים פחות טובים… כשיש ימים פחות טובים, אנחנו מבקשים להשתחרר מהם ושיבוא יום טוב במקומם ויגאל אותנו מהתחושה המחמיצה. גם כשיש ימים טובים וזכינו ליהנות, אנחנו זקוקים לאיפוס שיאפשר לנו לעבד את חוויות היום ולשאוב מהם כוח להמשך. בדיוק לשם כך נוצר הלילה. בסופו של כל יום ניתנת לאדם הזדמנות להתחדשות. הוא יכול להניח את הראש על הכרית, לעצום עיניים, ולהתעורר למחרת בבוקר חדש לגמרי.
לצורך תחושת התחדשות זו, כתבו חכמים תפילה מיוחדת אותה נוהגים לומר לפני השינה והיא כוללת חשבון נפש אישי על היום שעבר והחלטה שיום המחרת ייראה אחרת. בנוסח שנקבע לומר לפני שינה, אנחנו מבקשים לסלוח ולמחול לכל מי שפגע בנו, להתנקות ולהתחדש. ההתחדשות הזו היא סוד קיומנו כנבראים דינמיים בעולם. לכל סוף יש התחלה ואיתה הזדמנות חדשה. היה חסיד אחד שהיה אומר כל לילה אחרי שסיים את התפילה שלפני השינה: מחר יהיה לי יום אחר לגמרי!. הוא לא ביקש שיהיה יום טוב יותר, אלא שמחר יהיה יום אחר שבו תהיה הזדמנות שהכול יהיה יותר טוב מהיום…
מאמרים קשורים
ישנן מצוות ששייכות ליום האתמול ואם החמצנו אותן, הן הופכות לנחלת העבר. את היום החדש אנחנו פותחים עם מצוות חדשות, כמו תפילת ערבית, בה אנו מקבלים על עצמנו שוב את מציאות הא-ל בעולם ומודים לו על התחדשות הבריאה.
*הכותב הוא שליח חבד בווסט המפסטד. ניתן לפנות אליו בשאלות במייל ותשובות עליהן עשויות להתפרסם בגיליון הבא של עלונדון: rabbidk@gmail.com
