מי שנולד באנגליה, עשה עלייה, שירת בצבא ולמד באוניברסיטה מכיר את המאטריה קצת יותר ממי שלמד בתיכון (אפילו יהודי) בבריטניה ועשה שלוש שנות שירות באוקספורד (במקרה הטוב). אחד כזה הוא ג’וני פול (40), יהודי, בריטי, ישראלי ועיתונאי, המשמש ככתב של הג’רוזלם פוסט בלונדון בצד פעילות מוזיקלית. לא מכבר עזר לשווק את שלישיית הבנות הישראלית, טרי פוייזן.
גם ישראל זקוקה לשיווק מאסיבי אחרי שמניותיה בזירה התקשורתית צנחו ואיבדו מערכן. ג’וני מדבר על דימויים דמוניים שיש לישראל כאן. מאז האינתיפאדה של 2000 ובעיקר לאחר המלחמה האחרונה, יש צורך דחוף לשנות את התפיסה האנטי-הומאנית שיש לישראל. התקשורת הבריטית עושה לה דמוניזציה. השידור מישראל בקונפליקט האחרון היה קצר בהרבה מזה של לבנון, גם בזמן אוויר וגם בתכנים. לדעתו, יש באנגליה דור שלם שמכיר את ישראל רק דרך התקשורת וחושב שהיא מדינת אפרטהייד קיצונית!
ג’וני שרת שלוש שנים בנחל, בקיבוץ בנגב, ולמד בבר אילן פוליטיקה ומדעי המדינה. כשחזר לאנגליה ב-1996 נדהם מדימויה השלילי של ישראל. מאז האינתיפאדה השנייה המצב הולך ומחמיר. אין לי בעיה עם בקורת, הוא מסביר. גם בישראל יש ביקורת על עצמה. הבעיה היא הנטייה להזדהות עם צד אחד של הסיפור, וכשיש אג’נדה סמויה המבוססת על שנאה, הצופה לא יכול לעשות החלטות משלו. מגוון פעילויות והפגנות מארגן השמאל הקיצוני בבריטניה – קבוצות לבנים סוציאליסטים שרואים את המצב במזהת בפריזמה של הקולניליאליזם הבריטי באפריקה, ומאמצים טרמינולוגיה של קונפליקטים ממקומות אחרים בעולם, בלי לראות איפה זה לא דומה.אבל הקהילה היהודית והישראלית מסוגרת בתוך עצמה. הם על הפנים הוא אומר בעברית, במבטא בריטי ומחייך. הם עושים שימוש חוזר במילים, כמו: הפרת זכויות אדם, אפרטהייד, ונאומים ספוגים ברטוריקה מאוד אמוציונאלית.
מאמרים קשורים
תרומתו של ג’וני, כמו פעילים אחרים בקהילה, הצטמצמה עד כה לשליחת מכתבי תגובה לתקשורת. אבל מאז המלחמה ופרסומו של דוח המראה על עליה בתקריות אנטישמיות בבריטניה, נופחת בהם רוח חדשה, וההבנה שהפעילות צריכה להיות יזומה, עזרה לכנס לפני מספר שבועות 200 יהודים, מראשי ארגונים דרך אנשי רוח ועיתונאים, כמו מלאני פיליפס (שכתבה את ‘לונדוניסטאן’), דיפלומט ישראלי לשעבר, גבין גרוס, שהיה נשיא האגודה הישראלית באוניברסיטה של לונדוןSOAS , אריק מונמן, נשיא הפדרציה הציונית ודומיניק דייר שאינו יהודי, אך עושה הרבה עסקים עם ישראל. ההחלטה ליזום מפגשים בהם אפשר יהיה להראות את הצד השני של ישראל, וגם להמשיך בפעילויות אקטיביות, כמו: הדלקת נר מול שגרירות איראן, הפגנה מול האולם בו הוקרנה ההצגה על רחל קורי, עם תמונות של שמונה בנות בשם רחל שנספו בפיגועים בישראל, כמו גם ארגון אוטובוס של אוהדים שנסעו לעודד את מכבי חיפה במשחקה בליברפול, והקרנת הסרט ‘גן עדן עכשיו’, באולם אברי-מן בהמפסטד ואחריו דיון.
הוא מודה כי הקבוצה החדשה עדיין מתגבשת, כשהנטייה היא לפעולות ראווה, כמו הרעיון להביא לכיכר טרפלגר אוטובוס בו נהרגו ישראלים בפיגוע לפני כמה שנים, שבסופו של דבר לא יצא לפועל.
הקרנת סרטו הדוקומנטארי של ג’רי כהן על מתבגר ישראלי מול חייו של מתבגר פלסטיני שזכה להדים חיוביים כשהוקרן פעמיים בצ’אנל 4 במהלך הקיץ – כולל דיון אחרי הסרט, תהיה הפעילות הבאה של הקבוצה. אם תרצו לקחת חלק בארגון, בתרומה או בהשתתפות שלחו לג’וני מייל: jonny@paul66.fsworld.co.uk
או התקשרו לטלפון הנייד: 07980555220
אירופה עוטה כחול לבן
למרות שבישראל יש נטייה לבטל את אירופה כמתאסלמת, אירוע יוצא דופן שהפגין צד שונה התקיים בבריסל בחודש שעבר, כשהושק פורום פרו-ישראלי בטקס רב משתתפים וגרם להתעניינות בינלאומית. יור אגודת ידידי ישראל במפלגה השמרנית, סטיוארט פולאק, היה שותף פעיל בהקמת הפורום: ‘ארגון ידידי ישראל באירופה’, שמאגד חברי פרלמנט ונציגים פרלמנטרים באיחוד המעוניינים להדק את הקשר עם ישראל. 200 חברי פרלמנט השתתפו באירוע ההשקה, יחד עם בכירים, כמו: יור הוועדה ליחסי חוץ בפרלמנט האירופי, אלמאר ברוק.
מעולם לא ראינו מפגש משותף של כל כך הרבה חברי פרלמנט תומכי ישראל אמר גונתר הוקמארק, היור החדש, נשיא הוועדה השוודית ישראלית. והוסיף, אני מאמין שהארגון יעזור לשנות את הדיון בפרלמנטים שלנו, ויגדיר דברים לקולגות שלנו. דיכוי אזרחים במזהת נעשה לא בידי ישראל או ארהב, אלא מתוך המדכאים עצמם. רהמ, אהוד אולמרט, שלח מסר ברכה באמצעות וידיאו, ובנימין נתניהו השתתף בלינק חי מקריית שמונה, וענה לשאלות המוזמנים. התמיכה שלכם בישראל היום, היא למעשה התמיכה בכם, אמר ביבי. האיחוד האירופאי וישראל שותפים לאותם ערכים – האיום על הדמוקרטיה שלנו (ישראל) הוא איום על כל הדמוקרטיות.
