מי שעזב את ישראל בדרך כלל לא ירד במטרה להשתקע, אלא מתכוון לחזור, מספרים המחקרים, ולכן נרתם המשרד לקליטת עלייה כדי לסייע. הטבות מס והקלות בתשלומי הביטוח הלאומי הם בונוסים ראויים בעידוד וקליטת עולים חדשים ותושבים חוזרים, אך השיקול העיקרי בהעתקת מקום מגורים קשור בעיקר לעניין התעסוקתי. השתלבות בשוק העבודה הישראלי, ביטחון ועצמאות כלכלית הם פרמטר חשוב בקבלת ההחלטה, בין אם זו משפחה או יחיד.
המדינה מקצה, בין היתר, קורסים מקצועיים ומידע חשוב על זכאויות פיננסיות והטבות מס. אחד מהם, קורס יזמות עסקית שמתקיים כבר 20 שנים בארץ, נערך החודש גם אצלנו, בלונדון, ביוזמת המשרד לקליטת העלייה והבית הישראלי ובשיתוף עם המרכז לטיפוח יזמות עסקית (מטי).
הקורס בן 30 השעות נועד לתת כלים לכל ההיבטים הרלוונטיים להקמת עסק בישראל: החל מהדרך בה ניגשים לפיתוח רעיון עסקי, איך מחשבים כדאיות וסיכויי הצלחה, כיצד מצמצמים סיכונים ובאלו קרנות והלוואות ניתן להיעזר. הקורס, שעלה 50 פאונד למשתתף, לאחר סבסוד, כלל 20 איש שחיים בלונדון כשמונה שנים בממוצע – החל מעורך דין, רופא וקונדיטורית ועד לאימהות שרוצות להתחיל קריירה כעצמאיות. מלבד מגוון ההרצאות, הוצעה למשתתפים עזרה נקודתית בבניית תכנית עסקית ופגישות אישיות עם המנחים.
לאחר המעבר לישראל, ימשיכו מרכזי מטי לתת ייעוץ וללוות את התושבים החוזרים בכל השלבים של פתיחת העסק. בניגוד לקורסים שנותנים עצות כלליות על איך להצליח, כאן ניתן מידע ספציפי ברמת המיקרו, החל ממה נחשבת הוצאה מוכרת, דרך עצות תמחור ושיווק, ועד דרכים יצירתיות לאסוף מידע על המתחרים.
ממשיכים לחוש זיקה לארץ
חלק נכבד ממשתתפי הקורס לא הסכימו להיחשף כי הם עובדים כשכירים וחוששים שכוונותיהם לעזוב יתגלו. קלוד וינברג (50), נשואה+2, חיה 25 בלונדון ועובדת בחברה בריטית מוכרת. הרעיון לפתוח עסק עצמאי בישראל קוסם לה, אבל מוסיפה שכרגע היא לא רואה את זה באופק. וינברג, כמו האחרים, ממשיכה לחוש זיקה לארץ. אני ישראלית וככזו הרעיון לחזור הוא תמיד רלוונטי, היא אומרת. רציתי ללמוד על דרכי המיסוי ולקבל רקע שיסייע לי לעשות את השיקולים הכלכליים.
כמו וינברג, משתתפים נוספים העידו כי אין בכוונתם לחזור לארץ בשנים הקרובות, אך הגיעו כדי לקבל מושג כללי על מערכת המיסוי ואפשרויות התעסוקה. מירית (שם בדוי), נשואה+2, מודה כי הקורס לא שינה את דעתה: אין לי כוונה לחזור לישראל, גם לא בעתיד, וההטבות שניתנות ליזמים אינן מספיקות בשביל להעביר משפחה שלמה ולנסות את מזלי בשוק הישראלי.
לעומתן, דניאל (שם בדוי), חי עם אשתו ושני ילדיו כבר 16 שנים בלונדון, ונמצא בתהליכים מתקדמים לפתיחת עסק בתחום הרפואי בישראל. יש לי שותף שאחראי על הפן הכלכלי וגם שכרנו מלווה עסקי בתשלום, הוא מספר. אבל הגעתי לקורס כי אני לא רוצה להיות תלוי בו לאורך זמן. חשוב לי להיות עצמאי ולקבל כלים לתפעול העסק גם מעבר לשלב ההקמה. דניאל מתכנן לחזור לארץ במהלך השנתיים הקרובות וטוען כי ההטבות והכלים שמציע משרד קליטת העלייה הם חלק חשוב במערך השיקולים. לדבריו, הידע, הניסיון והליווי האישי שמציע המשרד שווה כסף ואני שמח שהמדינה לוקחת חלק בהצלחה שלנו וערבה לנו. אם הסיוע לא היה קיים, הייתי מחכה עם המעבר עוד כמה שנים כדי לקבל חוסן כלכלי.
טקס הסיום שכלל חלוקת תעודות, נערך במעמד הקונסול הכללי, יהודית רבי-מרמר, ובהשתתפות השגריר, דניאל טאוב, שבירך את הנוכחים וציין כי ההדים והתגובות לקורס היזמות היו מצוינים, ואין לי ספק שכל מי שהשתתף בו וכמובן מי שעוד ישתתף, יצויד בארגז כלים לקליטה מהירה וקלה יותר בארץ.
הרוב שורדים את השנה הראשונה
מנכל מטי ראשלצ, מוטי מורד (בתמונה למעלה), שהרצה בקורס, רואה בייצוא הקורס אל מעבר לגבולות הארץ צעד חשוב בעידוד הישראלים לחזור. לא תמיד משרד הקליטה עסק בתושבים חוזרים, אבל במהלך עשר השנים האחרונות סוג העלייה השתנה מעלייה ממצוקה לעלייה מבחירה, מסביר מורד. מדינת ישראל הבינה שיש אזרחים ישראלים מוכשרים שחיים בעולם ועם מעט עזרה הם יוכלו לחזור ולהמשיך את החיים בישראל. על פי מחקרים, אם הייתה לאותם אזרחים האפשרות לשמור על רמת החיים, הם היו רוצים לחזור.
בעוד שבישראל הנתונים לא מעודדים ומבין העסקים החדשים שנפתחים, 70 אחוז נסגרים בשנה הראשונה, טוען מורד שאצלו הנתונים הפוכים. כשאנחנו בודקים עסקים שנקלעו לקשיים, הסיבה המרכזית לאי הצלחה היא תכנון לקוי. מבין היזמים שעברו את הקורס הזה של המשרד לקליטת העלייה, הרוב שורדים את השנה הראשונה, כי הם מבינים מראש מתוך התכנית העסקית אם העסק לא יהיה רווחי.
* לפרטים על הקורסים והאירועים המתקיימים בבית הישראלי:
israelihouse@london.mfa.gov.il
020-7957-9554
