דייוויד מיליבנד אינו שר החוץ הבריטי היהודי הראשון בדור האחרון. קדם לו מלקולם ריפקינד בשנותיה האחרונות של המפלגה השמרנית בשלטון. אולם בעוד ריפקינד הדגיש את יהדותו, מיליבנד נוטה להצניע אותה. הסיבה פשוטה ואפילו מובנת. מיליבנד, צוציק פוליטי בן 41, רוצה להיות ראש ממשלה וכבר עתה הוא תופר את החליפה אותה ילבש בבוא העת כיורשו של גורדון בראון בהנהגת מפלגת הלייבור. גם הוא וגם אנחנו יודעים כי בבריטניה של היום יהדותו של פוליטיקאי בכיר תעמוד לו לרועץ בדרכו לדאונינג סטריט. למד זאת על בשרו מייקל האווארד, מנהיג המפלגה השמרנית שהתמודד מול טוני בלייר בבחירות האחרונות.
מן הטעם הזה אל תצפו לפוריין אופיס פרו-ישראלי בשנים הקרובות. מיליבנד מצא לנכון למתוח בקורת על מלחמתה של ישראל בלבנון כאשר היה השר לענייני איכות הסביבה. הא גם לא אהב את רעיון המלחמה בעיראק. הוא כנראה הושפע מהבית; אמו, מריון קוז’אק פעילת שמאל ששמה מופיע בין תומכי ארגון ‘יהודים למען צדק לפלסטין’ וארגון ‘קול יהודי עצמאי’ היא אישיות מפתח בקרן ‘ליפמן מיליבנד’ שתורמת, בין השאר, למטרות פלסטיניות. גם משהו מהרוח המרכסיסטית של אביו ראלף דבק בו, אף כי הוא נחשב לפרגמטיסט מובהק. רקעו היהודי ירדוף אותו כאשר יערוך את בקורו הראשון במזרח התיכון ואם זה יתרחש במהלך חג החנוכה, ספק רב אם כמו הבוס שלו לשעבר הוא יחבוש כיפה לראשו וידליק נרות מול הטלוויזיה. ספק נוסף אם יבצע ביקור מתוקשר אצל קרובי המשפחה שלו המתגוררים בישראל. העולם הערבי לעולם יחשוד בו כחלק מהמזימה הציונית הבינלאומית והוא ינסה לשכנע אותו כי לא כך הדבר. מצד שני ירושלים לא תוכל לטעון כי השר הטירון סובל מבעיית אנטישמיות, אף כי רקע זה לא הציל בשעתו את הנרי קיסינג’ר כאשר הוא כפה על ישראל את הסכמי ההפרדה עם סוריה ולבנון לאחר מלחמת יום הכיפורים.
דייוויד, (כמו דייוויד אוון, שר החוץ שהתמנתה לתפקידו ב-1977 והוא בן 38 בלבד) עשוי להיות ראש ממשלה בשנה בה תארח לונדון את האולימפידה. לשם כך הוא יצטרך לנצח בבחירות דייוויד אחר, הלא הוא דייוויד קמרון. אם אכן יצליח, הוא עשוי למנות לתפקיד שר החוץ את אחיו אד, השר החדש בקבינט של גורדון. בינתיים הוא יוכל לעבור השתלמות אצל שר חוץ יהודי אחר, ברנארד קושנר, היושב עתה בממשלתו של ניקולאס סרקוזי.
