]האם בזמנים מודרניים כפות הרגליים
תלכנה עם סוליות שנוצרו בסין?
תרגשנה את הקניונים המשמימים הבהירים?
ואת המסדרונות שנמשכים וממשיכים?
11 שנים עברו מאז יצא אלבומם הקודם של ‘הוורב’ – Urban Hymns, שמתוכו הלהיט Bittersweet Symphony, אשר הסיר מהם את מסיכת האנונימיות לתמיד. אלבומם החמישי והנוכחי נקרא Forth שמיתרגם למילה קדימה באנגלית עתיקה. הם, כנראה, מנסים לסכם במילה אחת את ההיסטוריה והתהליכים שעברו על הלהקה שכבר חוותה הכול: הצלחה, סמים, תביעות משפטיות, פירוק והנה שוב הם חוזרים, ממשיכים הלאה ללא שום יומרות.
רוב הקטעים באלבום החדש נשמעים כאילו הוקלטו בחדר חזרות, שמצד אחד מאפשר לנו לחוש את הכימיה ביניהם ואיך הם יוצרים שירים, כחומר אורגני הנבנה מתוך עצמו שלב אחר שלב. הקטע הפותח Sit and Wonder מהווה דוגמא מצוינת לכך – סימפוניית גיטרות אליה מצטרפים תופים ואז יתר התפקידים, שמתפתחים ומשתנים תוך כדי בצורה די מתוחכמת. מצד שני זה מה שגורם לקטעים להימרח על פני יותר משש דקות בממוצע, מה שמזכיר ג’אם-סשן רוקיסטי מאולתר ומעט מרדים, בדיוק כמו הקטע Numbness.
– הסינגל המרכזי Love Is Noise משלב שכבות של גיטרות, נגיעות אלקטרוניות וקולות חוזרים הנשמעים כמו להק ציפורים צווח. הסינגל מכיל את החומר המוכר והממכר, זה שגורם לאנשים לזמזם ברחוב בלי לדעת מה ולמה. ריצ’רד אשקרופט הסולן, הוא אמן ביצירת מלודיות כאלו וזה כנראה השיר היחידי שיש בו פוטנציאל להפוך ללהיט – כאילו הוא נלקח מתוך אלבומם הקודם רב המכר.
