זו זכות גדולה לדבר עם שני מוזיקאים שיש להם חלק גדול בפסקול של המדינה וגם שותפים להרבה זיכרונות אישיים מישראל. כמו בשיר הפותח את אלבומו האחרון של דני סנדרסון, “בוכה וגם צוחק”, שניהם יודעים מצד אחד לרגש עד דמעות ומצד שני להצחיק עד דמעות. גם החיבור ביניהם הוא מסוג די נדיר – אם זה מורגש בשיחת טלפון קצרה, אז על אחת כמה וכמה על הבמה… הנה הראיון איתם, כמעט בשלמותו.
ספרו מה יהיה בהופעה בלונדון.
דני: “אנחנו מגיעים עם צוות צעיר ומקסים ששרים יוצא מן הכלל, וגידי ואנוכי נעשה ממיטב שירינו”.
גידי: “ההופעה מבוססת על שירים, הייתי אומר (צוחק). תהיה לנו מערכת הגברה שזה דבר…”.
דני: “חדש. עוד לא ניסו את זה”.
גידי: “לא יודע אם בלונדון מכירים את זה, אבל זו מערכת שמגבירה את הזמרים…”.
זה כולל גם משהו שנקרא רמקולים או משהו כזה, לא?
דני: “כן. וגם תאורה, למשל”.
גידי: אתה יודע מה? גם תאורה. אנחנו מטפלים בזה”.
דני: “זהו, שעד היום הופיעו בחושך, האומנים. זה הולך להיות מהפכני מהבחינה הזאת. גם סאונד וגם תאורה… אבל לגופו של עניין: יהיו שירים של ‘כוורת’ ו’גזוז’ ושירים של גידי ושירים שלי ואנחנו פשוט נעשה מסיבה בחו”ל”.
גידי: “אבל גם לטובת מטרה טובה. זה ערב של התרמה – מטרות חשובות למדי – לארגון ‘מאיר פנים'”.
אחרי כל כך הרבה שנים בתעשיית המוזיקה, מה הסוד שלכם?
גידי: “זו פשוט עבודה. זה פשוט להופיע ולייצר ודני כותב כל הזמן ואני שר ואנחנו מנגנים”.
אתם שומעים מוזיקה עכשווית? בישראל ובכלל…
גידי: “בישראל בוודאי, כל מה שיש… דברים שרצים ברדיו”.
דני: “סטטיק ובן אל, טונה, נצ’י נצ’, עומר אדם… המוזיקה הישראלית היא מופלאה”.
נטע ברזילי גם?
גידי: “בטח! עם השיר החדש שלה. אנחנו מחכים. זה עוד עשרה ימים”.
אתם הופעתם בעצמכם באירוויזיון לפני כמה שנים…
דני: “כן ופה הקשר האנגלי, מה שנקרא. היינו בברייטון באירוויזיון ב-1974 ודווקא באנו עם ביטחון רב ושיר שחשבנו שהוא יחסית טוב – ‘נתתי לה חיי’. אבל איזו להקה עלומה, אני מנסה להיזכר מה היה השם שלה…”.
גידי: (צוחק).
דני: “‘אבבא’, כן. משום מה הם ניצחו. אבל האמת היא שהגיעה להם”.
גידי: “נכון”.
ו”אבבא” הודיעו שהם הקליטו שירים חדשים. גם “כוורת” תלך בעקבותיה?
דני: “לא. זה ערב נוסטלגי מזוקק. זה לא עניין של להתקיל את הקהל בחומר חדש. כל הרעיון הוא באמת לתת את המיטב. זו כותרת שאנחנו מצהירים בגאווה ובראש”.
אבל אחרי כל הופעות האיחוד של “כוורת”, אתם לא מתכננים גם להתאחד רשמית ולהוציא שיר חדש?
גידי: “‘כוורת’ לא. הייתה לנו את הופעת הסיום לפני שלוש-ארבע שנים, הודענו שאנחנו מתפרקים בעודנו יעילים וטובים. אמרנו תודה ל-120,000 איש, שאמרו לנו תודה, ונהנינו. ומאז אנחנו נפגשים כחברים, אבל לא להופעות”.
[x_video_embed type=”16:9″][/x_video_embed]
ועל מה אתם עובדים בימים אלה? גידי, שמעתי שיש לך תפקיד מעניין באיזושהי סדרה…
גידי: “אני משתתף בסדרה שנקראת ‘שטוקהולם’… אני משחק שם גווייה (שניהם צוחקים)”.
דני: “אבל אתה יודע שפיטרו אותו כי הוא זז (צוחקים)”.
גידי: “אני משחק גוויה ב’שטוקהולם’, שזו סדרה מקסימה. אני מת שם – מההתחלה עד הסוף”.
דני: “זה לא פשוט”.
גידי: “זה לא פשוט. אתה צריך לעצור נשימה… אתה באופן כללי מת”.
דני: “אני כמובן עובד על חומר חדש. יצאתי עם אלבום לפני איזה שמונה חודשים. אבל פנינו תמיד לעתיד”.
הקשבתי לאלבומים האחרונים שלכם והרגשתי קצת יותר כבדות ורצינות, ופחות הומור שמאפיין אתכם. זה הכיוון?
דני: “לא, אתה צודק. קודם כל, בעת בגרות אתה מסתכל על דברים – אחורה, קדימה ואפילו ההווה המורכב של אזורנו ושל חיינו. וכן, לפעמים אתה מהרהר בתהיות. דרכו של עולם – דרכו של אומן”.
גידי: “אני מסכים גם. תשמע, אם אתה מדבר על פחות הומור – היה את ‘כוורת’, שהיינו חברים טובים וצחקנו המון וזה קורה גם היום כשאנחנו נפגשים. אבל אחרי זה, כל אחד פנה לענייניו, ולפעמים זה הומור ולפעמים זה פחות. והחיים באמת מכתיבים קצת דברים שאנחנו עושים. אבל אתה יודע, לא מדובר פה בטרגדיות. פשוט מה שאתה אוהב לעשות, אני חושב, באותה תקופת זמן שאתה חי בה ושאתה מרגיש איתה נוח וטוב”.
הייתם בעבר בלונדון. מה אתם זוכרים מהביקורים שלכם?
גידי: “האמת שהיא השתנתה המון, כי אני לא הייתי איזה 20 – 25 שנה בלונדון ולאחרונה הייתי לפני שנה בלונדון והיא פשוט פתוחה ושמחה ומלאת מסעדות… אין לתאר כמה. זכרתי אותה באפרוריות ועכשיו זה נראה לי תענוג גדול”.
דני: “כן. האמת היא שאני פוקד את לונדון לא מעט. כל שנה-שנתיים. מת על המקום”.
אז מה עוד תעשו בלונדון חוץ מההופעה – מסעדות, הצגות, מחזות זמר?
גידי: “אם תוכל להשיג לנו כרטיסים ל’המילטון’ זה יהיה נחמד (צוחקים)… אנחנו עובדים על זה איזה חודשיים ואי אפשר”.
דני: “…בלונדון יש דברים מדהימים. איפה שאתה לא מסתובב, אתה לא יכול שלא לדרוך על פיסת תרבות…”.
אפשר לדבר קצת על פוליטיקה? מה דעתכם על מה שקורה בארץ?
דני: “זה לא כל כך העניין של ההופעה. ההפך, אתה בא ללונדון בשביל לא לדבר על פוליטיקה. פוליטיקה אנחנו חיים פה כל יום. זה לקחת חופש מזה… ההופעה היא לא פוליטית בשום צורה. כלומר, זה לא מופע סאטירי…”.
גידי: “זה מופע נוסטלגי של שירים שאנחנו אוהבים ועושים”.
דני: “לדעתי גם נקשקש קצת אתה ואני, גדעון”.
גידי: “לדעתי תמיד. אנחנו בכל זאת בלונדון, זה לא שאנחנו נפגשים באיזשהו מקום בכפר סבא… עד שהגענו ללונדון – נקשקש”.
[x_video_embed type=”16:9″][/x_video_embed]
פרטי ההופעה בלונדון
מתי: יום ב’, 11 ביוני, 2018. פתיחת דלתות ב-19:00. תחילת הופעה: 20:00.
איפה: יוניון צ’פאל, לונדון.
כתובת: Union Chapel, Compton Terrace, London, N1 2UN
מחיר: 45 פאונד – הכנסות המופע יועברו לטובת ניצולי שואה החיים מתחת לקו העוני בישראל באמצעות Manna UK, הסניף של “מאיר פנים” בבריטניה.
