– בשנה שעברה השווה יור המפלגה, איאן מק-קרטני, את אוליבר לטווין, שר האוצר (היהודי) בממשלת הצללים של מפלגת השמרנים, לדמותו הידועה לשמצה של פייגין. לטווין הואשם במזימה לשדוד את ארנקיהם של גימלאי בריטניה.
– מייק אובראיין, שר המסחר, פרסם בעיתון מוסלמי מאמר בו הטיל ספק ברצונו של מנהיג האופוזיציה, מייקל הווארד (היהודי, כמובן) להגן על האינטרסים של האוכלוסייה המוסלמית במדינה, אם ייבחר זה לראשות המדינה. הכוונה הייתה ברורה.
– חבר הפרלמנט, חאלד מחמוד, מתח בקורת על החלטת המועצה המוסלמית הבריטית להחרים את טקסי 60 השנים לשחרור מחנה אושוויץ. ומדוע? משום שבשואה נרצחו גם צוענים. כלומר, מילא היהודים, אבל איך ניתן להתעלם מהצוענים?
– חבר הפרלמנט, תם דאלייל, טען כי חבורת שוחרי מזימות יהודים הם אלה שדחפו את ג’ורג’ בוש ואת טוני בלייר למלחמה בעיראק.
– אליסטר קמפבל, אדריכל הספין של טוני בלייר, הוא זה שהגה את הרעיון להלביש על הווארד את דמותו של פייגין המהפנט את אזרחי בריטניה התמימים. הוא שהגה את הרעיון להפוך את הווארד ואת לטווין לחזירונים מעופפים.
– ומיותר לציין את קן ליווינגסטון, חברם של תומכי מתאבדים מוסלמים נגד אזרחים ישראלים, ומי שהשווה עיתונאי יהודי לשומר במחנה השמדה נאצי.
האם מדובר בצירופי מקרים? יהיו כאלה מבינכם שיאמר בודאי, ויהיו אחרים שיטענו בלהט שלא דובים ולא יער, אבל איך ניתן בכלל להתכחש לרשימה החלקית הזאת המובאת כאן? הרי אפילו הלא-יהודים נחרדו מהטירוף האחרון של הלייבור. האם חזרנו לימי האנטישמיות שאפיינה את המפלגה בזמן שכיהן בה ארנסט בווין כשר חוץ, בתקופת שנות ה-40 של המנדט?
נכון, פוסטר החזירונים ניתן לעיכול, אבל כיצד ניתן להישאר שווי נפש לשימוש החוזר ונשנה במוטיבים ספרותיים אנטישמים מהם סבלו יהודים בבריטניה לאורך השנים? וכיצד זה שבשעתו, דבריו של יור המפלגה עברו ללא סערה ציבורית? אין זאת כי שנאת יהודים הלכה והתנחלה בצמרת הלייבור זה תקופה ארוכה, בעוד בלייר עצמו, בשתיקתו הרועמת, מעודד אותה.
אל תתפתו להסיק כאילו זוהי תופעה של חוסר רגישות או בורות. לא. משום שהלייבור של בלייר הפרו ישראלי מבקש לנצח את הבחירות הבאות בכל מחיר. כדי לעשות זאת יש להפחיד את הבוחר מפני יהדותם של ראשי השמרנים! איך עושים זאת? מחוללים פרובוקציה שתחשוף עובדה זו שלא הייתה ידועה כל כך ברבים.
שער עצמי? לאו דווקא. סמכו על קמפבל. לאחר הרתיעה הראשונית מקמפיין השטנה הזה, יגרד הבריטי הממוצע בראשו ויאמר לעצמו: אחרי הכול יהיה זה קצת מסוכן להפקיד את עתידי האישי בידי יהודים, בניהם של מהגרים… וייתן את קולו, נגד רצונו, ללייבור. טקטיקת ההפחדה תמיד ניצחה בבחירות. היא תנצח גם בחודש מאי הקרוב.
