בראון הודיע בצפון לונדון כי ארצו לא תפחית אף פעם את מאמציה להבטיח לישראל עתיד בטוח מפני טרור לצידה של מדינה פלסטינית. הוא חזר על אמונתו כי ועידת אנאפוליס היא המסגרת עליה יוכל תהליך השלום לנוע קדימה והכריז על אמונתו המעורערת במפת הדרכים.
בהכרזה שספק אם תקנה לו ידידים בעולם הערבי ובאגף שמאלי של מפלגת הלייבור, אמר בראון כי ישראל היא אחד ההישגים הגדולים של המאה העשרים. הוא התכוון בין היתר לחידושים הטכנולוגים, הרפואיים והמדעיים שהיו מנת חלקה של המדינה בששים שנות קיומה. יחד עם זאת הדגיש כי אין הוא מתעלם מהאיומים המשמעותיים המונחים לפתחה מאז 1948. הוא הביע תקווה כי בעתיד ילדי אברהם יוכלו לחיות זה לצד זה בשלום משותף. בראון הבטיח כי בריטניה תמשיך לתמוך בתהליך המדיני, תוך סיוע לפיתוחה של התשתית הפלסטינית.
באירוע שאורגן על ידי תנועת בני עקיבא ואיחוד בתי הכנסת של בריטניה, הודו לראש הממשלה הרב הראשי והשגריר הישראלי.
