בת שבע במופע חדש

אנסמבל בת-שבע מציג ערב חדש ובו שתי יצירות: שולה, מאת דניאל אגמי בבכורה עולמית, ו- Uprising, יצירתו של חופש שכטר.

אולי במקרה ואולי לא, החיבור של שתי היצירות נותן מענה לשני המינים. מצד אחד, ביצירתו של חופש שכטר, הידידות בין גברים שיש בה הרבה מן הכוחניות, הפיזיות המתפרצת והחבל הדק שבין הבעת רגש חברי לאלימות שאולי גם היא נחשבת בין הגברים לרגש של חם וידידות. יש סצנות של התפרצויות כוחניות ויש שהגברים נראים כמו חיות מכורבלות בפינות החדר.

חופש שכטר, מוזיקאי וכוריאוגרף, חי ויוצר בלונדון והוא כיום בעל מוניטין בינלאומי נרחב ומעמד בכיר בזירת המחול הבריטית. שכטר רקד בבת-שבע, למד בביהס לקצב בפריס ומאז 2002 חי בבריטניה. יצירתו הנודעת Uprising (התקוממות), הועלתה על בימות ברחבי העולם, ואף הוצגה בישראל בשנת 2008 במסגרת פסטיבל תל-ביב דאנס בביצוע להקתו. חופש שכטר העניק את היצירה במתנה לאנסמבל בת-שבע ויגיע לארץ להופעות הבכורה. היצירה מבוצעת לפס קול שגם אותו חיבר שכטר(שלא פעם צורמת ועוצמתה חזקה מדי לטעמי). רקדני האנסמבל, בעלי טכניקה יוצאת מן הכלל. הרקדנים: תמיר אטינג, מריו ברמודז גיל, אדוארד טורול, שיין סקופטץ’, עוז שושן, גיל שחר ואור שרייבר. לעומת זאת, ביצירתה של דניאל, אחוות נשים שקטה, תוך כדי מונולוג של גבר שכאילו מוכן להיות איתה בכל עת אבל בטלפון אולי פעם או פעמיים ביום. בפנייתו אליה שתצלצל בכל עת שצריכה, ברור שהוא לא לצידה. ובהמשך, הבעת שמחה תוך כדי ריקוד דבקה שמח. קראתי לה שולה כי בשבילי זו אישה. שם מאד ישראלי לאישה. סיפרה דניאל. וגבי הדבקה, זו המוזיקה ששמעתי בבית כל חיי והיא מניעה אותי. שולה מודדת כובעים שונים לאורך חצי שעה – כמו כל אישה היא יודעת להחליף את עורה כשצריך, מעלה הצעה, השקפה וסימני שאלה מול מי שנקלע לדרכה. רקדניות האנסמבל שמבצעות את הריקוד: נעם אידלמן-שתיל, רני לבצלטר, קרן לוריא-פרדס, שני ליכט, אילת נדב, מריקו קקיזאקי, מיה תמיר

דניאל אגמי רקדה בבת-שבע בשנים 2002 2010. כמו כן כהנה במסגרת הלהקה כמנהלת אמנותית ומפיקה של סדנאות הרקדנים (2007-9) וכמנהלת חזרות (2008-10). כיוצרת עצמאית העלתה יצירות משלה במוזיאון תל-אביב, בגלרית הקיבוץ ובגלריה עינגא. מאז 2011 חיה ויוצרת בלוס אנג’לס עבור להקתה, להקת המחול ATE9(http://ate9dancecompany.com).