הברקסיט יביא לסיומו של חופש התנועה של אזרחי האיחוד האירופי ובני משפחותיהם אל הממלכה המאוחדת, ושל אזרחי הממלכה אל מדינות האיחוד. הטור הזה יעסוק במורכבות הנושא הזה, רק בהקשר של חופש התנועה אל תוך הממלכה ולא אל מדינות האיחוד.
סעיף 45 של אמנת רומא (שייסדה את הקהילה האירופית) קבע את חופש התנועה של העובדים. הצו שמספרו 2004/38/EC מיסד את זכות אזרחי האיחוד האירופי ובני משפחותיהם לחופש התנועה בין מדינות האיחוד, כפי שאנחנו מכירים אותה היום.
כשהברקסיט ייכנס לתוקפו היום בשעה 23:00, חוקי האיחוד לא יחולו יותר על הממלכה המאוחדת. ממשלת בריטניה הבהירה בצורה ברורה שכדי שהחוקים יחולו על המדינה, יש צורך בחקיקה בפרלמנט באמצעות תהליך מיוחד. אבל החקיקה נתונה לשיקול הדעת של חברי הפרלמנט, שיחליטו מה מבין חוקי האיחוד ייכנס למערכת החוקים של הממלכה.
כשמתייחסים לברקסיט, יש להפריד בין שני תאריכים חשובים שישפיעו על אזרחי האיחוד ובני משפחותיהם:
התאריך הראשון – 31/01/2020 – מהווה את יום היציאה (Exit Day). זה אומר שביום למחרת – בתאריך 01/02/2020 – חופש התנועה לממלכה לא יהיה קיים יותר בתצורתו הנוכחית. משרד הפנים הבריטי (Home Office) אכן הצהיר שאזרחי האיחוד ובני משפחותיהם יוכלו להיכנס לממלכה אחרי יום היציאה והם יקבלו אשרת שהייה לשלוש שנים, מה שנקרא “ליב טו רימיין” (Leave to Remain). לאחרונה פורסם בבי-בי-סי כי חופש התנועה יישאר כמו שהוא למשך תקופת המעבר. אך צריך להבין שיש הבדל מהותי בין להיכנס לממלכה עם “ליב טו רימיין” לעומת כניסה עם חופש התנועה. לצערי, פרסומי הממשלה עדיין אינם ברורים ולכן איני יכולה עדיין לשפוך אור על הנושא.
התאריך החשוב השני – 30/06/2021 – הוא התאריך הסופי שעד אליו אזרחי הממלכה ובני משפחתם שרוצים להמשיך לחיות בממלכה צריכים להירשם במסגרת תוכנית ההתיישבות האירופית (EU Settlement Scheme). זאת במקרה שהממלכה מגיעה להסכם פרישה עם האיחוד. חשוב להבין שעד הברקסיט אזרחי האיחוד לא נדרשו להודיע למשרד הפנים הבריטי שהם חיים פה. הם יכלו לחיות, לעבוד וללמוד מבלי לקבל שום אישור על הסטטוס שלהם. אחרי הפרישה, אזרחי האיחוד חייבים להירשם ולקבל אישור שמעמדם מוסדר. מה יקרה לאלה שלא נרשמים עד לתאריך הזה עדיין לא ברור. במקרה שהממלכה לא מגיעה להסכם פרישה עם האיחוד, הרישום הזה צריך להתבצע עד סוף השנה הנוכחית, בתאריך 31/12/2020.
מה מומלץ לעשות כדי להבטיח את מעמדכם?
1) אם אתם כבר גרים בממלכה, הגישו בקשה ל”מעמד טרום-התיישבות” (Pre-settled Status). תידרשו להגיש הוכחת אזרחות או הוכחה על היותכם בני משפחה עם כתובת בממלכה. מאז שהתוכנית הזו נכנסה לתוקף, עדיין לא נתקלתי בסירוב של מעמד. זה אומר שמשרד הפנים הבריטי באמת מנסה להסדיר את מעמדם של אזרחי האיחוד ושל בני משפחותיהם, ולא לגרשם.
2) אם אתם גרים בממלכה חמש שנים, הגישו בקשה ל”מעמד התיישבות” (Settled Status). זו אותה בקשה כמו Pre-settled Status, אבל שונה כי היא מאפשרת מעמד קבע, ובנוסף תידרשו לספק הוכחות שאתם גרים פה חמש שנים.
3) אם אתם גרים מחוץ לממלכה ומבקשים לעבור לגור אחרי יום היציאה, שימרו את ההוכחות של יום הכניסה. למשל: כרטיס אלקטרוני, כרטיס עלייה למטוס ואת הדרכון עם החותמת החדשה, שעדיין לא ברור אם יהיה משהו כזה.
4) אם אתם גרים או גרתם בממלכה יותר מחמש שנים ורוצים להסתמך על תקופת מגורים מוקדמת יותר, הגישו מועמדות לתושבות קבע בתצורתה הקודמת (EEA PR), שעדיין פתוחה ועולה 65 פאונד בלבד.
