51.9% מהמצביעים, לעומת 48.1%, חוללו רעידת אדמה פוליטית שתשפיע לא רק על היבשת, אלא על העולם כולו בסופו של לילה דרמטי התעוררה המדינה למציאות חדשה שהגיעה לשיאה בהודעה על התפטרותו של ראש הממשלה דויד קמרון.
לונדון הבירה הצביעה ברוב קולות בעד הישארות ביחס של 60 ל-40 אחוזים. אנגליה הצביעה בעד עזיבה בדיוק באותו שעור. סקוטלנד (62%) וצפון אירלנד (55.8%) העניקו את תמיכתם למחנה ההישארות. בוולס נרשם שיעור של 47.5% בלבד לטובת החברות ביבשת, קרוב מאד לתוצאה הכלליות. התוצאות הדגישו עד כמה מנותקת לונדון מאנגליה עצמה ועד כמה הלך
הרוח האנגלי מנוגד חזה שבצפון אירלנד וסקוטלנד. ניקולה סטרג?ן, המנהיגה הסקוטית, הזדרזה להכריז כי ממשלתה תקרא למשאל עם נוסף שיקבע את עתידה פחות משנתיים לאחר המשאל בו נחלו תומכי העצמאות תבוסה צורבת.
השווקים הפיננסים הגיבו בפאניקה על החדשות שהפתיעו אפילו את חסידי ההתנתקות. הפאונד איבד כמה אחוזים מערכו ומניות הבנקים הגדולים צנחו בשעור של עד שליש מערכם לפני שהתאוששו חלקית. אנגלה מרקל, הקנצלרים הגרמנייה, ומנהיגים אירופאים אחרים הגיבו בהלם. דונלד טרמפ, המועמד הכמעט ודאי של המפלגה הרפובליקאית לנשיאות הנמצא בסקוטלנד לחנוכת אתר נופש בבעלותו, היה הפוליטיקאי הזר היחיד שבירך על המוגבר. ?בריטניה קיבלה את המדינה שלה בחזרה?, הוא אמר עם נחיתתו.
בעוד ראשי מחנה ההישארות הגדיר את התוצאה כהרת אסון, השושבינים העיקריים של הניצחון ניסו לשמור על איפוק. כך גם הגיב נייג?ל פראג?, מנהיג מפלגת העצמאות, היכול להרשות לעצמו לזקוף את ההישג לזכותו. בוריס ג’ונסון, ראש העיר לשעבר, הביע עצב על התפטרותו של קמרון, אולם הוא נחשב למועמד הודאי לרשת את מקומו בעוד שלושה חודשים כאשר תיערך הועידה השנתית של המפלגה השמרנית. בוריס כראש הממשלה הבא יצטרך לאחות את הקרעים ולשמור לא רק על הכלכלה הבריטית, אלא על אחדותה של הממלכה.