ראש ממשלת בריטניה נקלע לפרשה מביכה נוספת הקשורה ביחסי ארצו עם לוב לאחר שחרורו של מחבל לוקארבי. בסוף השבוע נודע כי בעבר סירב גורדון בראון לדרוש ממשטרו של קדאפי פיצוי כספי עבור אזרחים בריטים שנפצעו מפיגועי ה-IRA, או עבור משפחות שיקיריהם נרצחו מפעולות המחתרת שנהנתה מסיועה של לוב. לעומת זאת, הלובים הסכימו לפצות משפחות אמריקאיות שנפגעו מפעולות טרור שנערכו בחסותם בגלל דרישתה של ארצות-הברית.
בראון נימק את סירובו בכך שחשש כי הדבר ייפגע במאמצי ממשלתו לנהל את יחסיו עם לוב. הוא מכחיש כי הסיבה העיקרית לכך היא עסקאות נפט, אך מודה כי אלו היו חלק ממכלול הסיבות. לטענתו, עיקר המאמץ הופנה להחזרתה של לוב לקהילה הבינלאומית ולהפכה מדינה המשתפת פעולה עם הלוחמים בטרור הבינלאומי.
גילוי זה הביא לגל של תגובות נזעמות מהורים ששיכלו את ילידיהם בפעולות המחתרת האירית הקתולית, בעיקר בשנות השבעים והשמונים, כאשר לוב העבירה לה כספים, סיפקה לה חומר נפץ מסוג סמטקס והעניקה לה מחנות אימונים. בראון מיהר להכריז כי משרד החוץ ייפתח במשא ומתן עם הלובים כדי שפיצויים כאלה אכן יועברו.
מעורבותו של בראון במגעיו עם קדאפי דירדרה את תדמיתו בעיני הציבור הבריטי לאחר ששר המשפטים,ג’ק סטרו, הודה בשבת כי עסקאות נפט כן היו חלק ממערכת השיקולים שאפשרו את שחרורו של מחבל לוקארבי בחודש שעבר. בכך הוא סתר את דבריו הנחרצים של בראון, יומיים קודם לכן, בהם הזים טענה זו.
בתוך כך גם נודע כי הרופאים שבדקו את מצבו הרפואי של המחבל מונו על ידי ממשלת לוב שאף ביקשה מהם לפרסם חוות דעת נוחה שתוכל להחיש את שחרורו. אחד מהם תיקן את ממצאיו הראשונים לפיהם לאל מגראהי נותרו 18 חודשים לחיות. הרופא האחר היה לובי. שר המשפטים הסקוטי, שהחליט על החנינה, לא ראה דוחות אלה לפני החלטתו.
