עשרות חברות היי-טק ישראליות ינחתו בבירה הבריטית בתחילת דצמבר כדי להשתתף באינובייט ישראל, הכנס הגדול מסוגו באירופה שבו מעורבים מיזמים תוצרת כחול-לבן. מטרת הכנס, שמתקיים בממלכה זו הפעם השנייה, היא לחזק את שיתופי הפעולה בין חברות שמעוניינות להתרחב לשוק האירופי ובין משקיעים פוטנציאליים, וגם לסייע לחברות הללו לאתר שותפים עסקיים. באירוע הנוכחי ישתתפו נציגים של ענקיות, כמו מיקרוסופט, גוגל ופייסבוק, והדגש בו יושם על משחקים, פרסום אינטרנט וחידושי וידיאו.
50 החברות הישראליות שעתידות לקחת חלק באירוע נחשבות לחוד החנית של הטכנולוגיה בארץ. בין החברות ניתן למצוא את Goldenfeeds שמספקת ניתוחים אונליין עבור סוחרים וקמעונאים שפועלים דרך הרשת; Ourbox שמייצרת טכנולוגיה מתקדמת ודינמית שבאמצעותה יכולים סופרים ומאיירים לפרסם את יצירותיהם באופן דיגיטלי; Cyvera שפיתחה טכנולוגיה יעילה לחסימת תוכנות מזיקות ולא קרואות; ו-Evolero שיצרה רשת חברתית ייעודית לכנסים עסקיים.
בכנס מתוכננת גם הצגה של חברות שנחשבות לדבר החם הבא בעולם הסטארט-אפ הישראלי. במהלך היום יתקיימו פאנלים, מפגשים בשולחן העגול וגם פגישות אחד על אחד שבהן יוכלו הנוכחים להתוודע אליהן באופן יותר אינטימי.
ישראל נשארה הפרטנר המשמעותי ביותר של בריטניה
דניאל סיל, מנכל ארצ’ווייט וממארגני הכנס, אומר כי עם מחזור שנתי של יותר מ-3.8 מיליארד לישט בשנה, ישראל נשארה הפרטנר המשמעותי ביותר של בריטניה במזרח הקרוב ובצפון אפריקה. בריטניה מספקת לא רק שוק נגיש לצמוח בו, אלא גם שער לאירופה, הוא מסביר. זה אידיאלי לחברות מישראל שמחפשות לצמוח.
יושבי הראש המשותפים של האירוע הם דר יוסי ורדי ומארק וורט. ורדי, שעל שמו רשומים כמה ממיזמי ההיי-טק הגדולים בתולדות ישראל, תורם את שמו ואת המוניטין שצבר כדי למשוך לכנס שמות גדולים. הוא גם ינחה את אחד הפאנלים במהלך האירוע, שבמסגרתו תידון הסוגיה מה ניתן ללמוד מישראל.
אז מה באמת אפשר ללמוד מהישראלים? ורדי טוען שלא מעט. איך יוצרים אווירה של יזמות, הוא מפרט, מה אפשר לעשות כדי ליצור מערכת שתומכת ביזמים צעירים ומחדירה בהם את המוטיבציה להסתכן בהקמת מיזמים. אפשר ללמוד איך יוצרים את האווירה המתאימה באוניברסיטאות וערכים של חינוך תרבות היזמות בצבא. על טכנולוגיות מימון, על העיר תל אביב שמושכת אליה יזמים יצירתיים….
אין השקעה שלא מתחילה במפגש
ורדי מציין גם כי באחוזים, ישראל מייצרת יותר סטארט-אפים וטכנולוגיה חדישה מכל מדינה אחרת. במדינה שבה חיים פחות משמונה מיליון אנשים, זה רק הגיוני שכל חברה עם שאיפות התרחבות תתור אחר שווקים חדשים מחוץ לתחומה.
האם מטרת הכנס היא למצוא משקיעים או בעיקר ליצור חיבורים והיכרויות?
אין השקעה שלא מתחילה במפגש. הרעיון הוא ליצור ולעודד היכרויות, וגם לקבל תמונת מצב על השוק. כנס הוא לא משרד עורכי דין – לא נחתמות בו עסקאות. אבל מניסיוני רב השנים, כנסים זה מקום מאוד יעיל כדי לקבל בסיס טוב להתחלה.
למה לונדון?
לונדון היא אחד המקומות, אבל לא המקום היחיד למפגשים מהסוג הזה. כאן קיימות מספר קרנות הון סיכון להשקעות בארץ, כמו ‘אמדאוס’, ‘אינדקס’, ‘אקסל’ ו’ארטא ליין’. גם חלק מהעיתונות העולמית שמכסה את תעשיית ההיי-טק מרוכזת בלונדון.
סטארט-אפים זה עניין של טרנדים. פעם הנושא החם הוא אבטחת מידע ופעם רשתות חברתיות. מה קורה כיום בישראל מהבחינה הזאת?
ישראל היא חלק מהכפר הגלובלי והטרנדים הפופולריים בעולם לא פוסחים עליה. בארץ יש כיום כ-6,000 חברות, ככה שהמגוון מאוד גדול.
על מה אתה עובד בימים אלו?
אני משקיע. יש לי עדיין פורטפוליו מאוד מכובד של חברות היי-טק. בנוסף, אני עסוק בארגון כנסים כדי להפיץ את דבר ישראל בעולם. זה חשוב לי מאוד לא רק ברמה העסקית, אלא גם ברמה הציונית.
* הכנס יתקיים ב-4/12 במרכז לונדון. פרטים נוספים תוכלו למצוא באתר:
