לונדון רגילה לספק מעונות פאר לשועי עולם, כמו: אילי נפט, סוחרי פלדה, ענקי נדלן וסלבריטאים שרואים בה עוגן אירופאי, ושוק הנדלן היוקרתי נכסים מעל 10 מיליון לישט משגש היום יותר מתמיד. שוק הנדלן היוקרתי לא שמע כנראה על מיתון, ירידות מחירים, טלטלות או אי וודאות המאפיינת את שאר פלחי השוק בכלכלה הבריטית של תחילת 2008. אי הוודאות ניזונה בעיקר מטלטלות בשוק הנדלן בארהב. למרות שלונדון מושכת היום, יותר מתמיד, את הפרסונות העשירות והחזקות בעולם העסקים העולמי – שוק הנדלן היוקרתי אינו מספיק לעמוד בביקושים. מספר נכסי היוקרה נמוך מהדרישה וכך פלח השוק הקטן הזה, המיועד לאלפיון העליון, נשאר יציב, ורק הולך ומתחזק כמו גם מחיריו הגואים.
בשנים האחרונות אנו עדים לכניסה של שורה ארוכה של אוליגרכים ואילי הון מרוסיה. מחקרים אחרונים מורים כי 30% מבתי היוקרה שנרכשו בשנתיים האחרונות בלונדון, נרכשו עי קונים יוצאי ברית המועצות לשעבר. אלו מכנים אותה בחיבה מוסקבה 2 או מוסקבה על התמזה. הגדיל לעשות מגזין ‘פורבס’ שכינה את לונדון לונדונגארד.
את אבן היסוד לתופעה זו הניח, כנראה, רומן אברמוביץ’, בעליו הרוסי של מועדון צ’לסי והרוסי העשיר בעולם, שקבע את מעונו בלונדון לפני שש שנים, והונו מוערך ב-12 מליארד לישט. בבעלותו כמה מנכסי היוקרה המבוקשים ביותר בלונדון, בינהם בניין בן שש קומות בנייטסברידג’ בשווי 40 מיליון לישט, פנטהאוז בקנזינגטון בשווי כ- 15 מיליון לישט ובניין בן חמש קומות בבלגרביה שגם שוויו מוערך בכ- 15 מיליון לישט. האוליגרכים ממוצא רוסי מוצאים בלונדון מרכז יוקרתי, שטוף פאר, שקרוב יחסית גיאוגרפית למוסקבה (זאת שברוסיה), הקלות במס עבור עסקים שאינם מנוהלים על אדמת בריטניה – וכך הם יכולים להמשיך ליהנות מעסקים המנוהלים מחוץ לאי.
האוליגרכים הרוסיים נוטים לרכוש נכסים איכותיים ובטוחים במיוחד. הם מורגלים לבתים תקופתיים בעלי ערך היסטורי, שרובם מועדים לשימור. יחד עם זאת הם נוטים לצייד את הבתים הללו בציוד חדיש ביותר, הכולל אולמות קולנוע, בריכות שחיה, שירותי ספא ואמצעי אבטחה משוכללים. הם מאופיינים כקונים אימפולסיביים הנוטים לקבל החלטות מהירות ולרוב משלמים במזומן, לפעמים מחיר גבוה בהרבה משווי הנכס בשוק – ולו רק כדי למנוע את חשיפתם במהלך התחרות עם הצעות יריבות.
שוק עיצוב מגורי הנדלן היוקרתי בלונדון בצמיחה מתמדת אף הוא. זהו שוק מעניין שמאופיין בקוטביות המפגישה עשירי עולם משני סוגים עיקריים, הכסף הישן, אשר בא לרוב בשילוב עם תואר אצולה עתיק יומין ומתהדר בטעם מעודן ובחיבה לפריטים היסטוריים בשילוב עם עיצוב מודרני, נקי ומדוייק. מאידך ניצב הכסף החדש, אליו משתייכים כוכבי הכדורגל, כוכבי פופ ואוליגרכים למינהם, אשר לרוב מאופיינים בטעם מקושט, ריבוי בפריטים, טקסטורות ואורנמטיות, לעיתים על גבול הקיטש.
את שוק הנדלן היוקרתי נוכל למצוא בעיקר באיזורים מסויימים בלונדון, בהם היסטורית מתרכזת שמנה וסלתא של החברה הלונדונית העשירה. בראש הרשימה נמצאים האיזורים: בלגרביה, נייטסברידג’, קנזינגטון ומייפר – שברובה משרדי יוקרה ומלונות אולם גם נכסי פאר למגורים (ושם גרים סמי שמעון וסמי עופר למשל). במעגל השני נמצאים האיזורים: המפסטד, מרילבורן ווילג’, החביב על בית המלוכה, והולנד פארק. איזורים מבוקשים נוספים הינם מגורי היוקרה שעל שפת התמזה, וכמובן לא נשכח את שכונות היוקרה במעגל החיצוני: פולהם, צ’לסי וריצ’מונד, ואלו שכבר נושקות לקאנטרי-סייד בהרטפורדשייר.
אם נשוב ללב לבייב, תושב לונדון החדש, ונציץ על ביתו המיועד, אותו רכש בקומפטון אבניו המפסטד על גבול הייגייט ב-35 מיליון לישט – נחשוב שהגענו לאחוזה עתיקה. אולם, ההיפך הוא הנכון שכן ביתו החדש של לבייב הינו בית חדש שתוכנן על ידי האדריכל ויליאם ברטראם מבאת’. זהו בית שחיצוניותו מבקשת להדמות לבתים הנושנים בליבה של לונדון, בשכונות כגון בלגרביה. אולם המקור, בתיה של בלגרביה, שהינם אף הם בתי עשירים, לא מתהדרים בגינות, קישוטי פאר ולא ניתן לבנות בהם בריכות, מספרה או חדר כושר.
ביתו של לבייב מכיל את כל המותרות האפשריים עם הארומה ותדמית של בית ישן, קונספט שכזה ייחשב בקרב הכסף הישן כסר טעם. אך לא בעיניי הכסף החדש המוכן להשקיע הרבה ממנו בפרופיל זוהר, פריטים יוקרתיים ומפרט מפנק לדיירי הבית ואורחיו.
הבית – שזכה לכינוי פלאדיו, על שם אדריכל הבארוק האיטלקי הנודע – משתרע על פני ארבע קומות וכולל מערכות חכמות המאפשרות שליטה על חום המים בבריכה, שאגב הופכת לאולם נשפים בלחיצת כפתור. עוד בלחיצת כפתור – וויסות החום בכל אחד מהחדרים, כמו גם עוצמת האור ומערכת הבידור. הכפתור אגב נשלט גם מישראל. מבחינת עיצוב הפנים לא נחסכו שום עלויות. העתק מדויק של האח ממלון הפאר ‘קליבדן’ בבקינגהמשייר בעלות של 100 אלף לישט, גרם מדרגות חדש בסגנון צרפתי בעלות 750 אלף לישט, ודלת כניסה משוריינת בעלות 50 אלף לישט. בבית הותקנה מערכת אבטחה מהמשוכללות ביותר, שכוללת מצלמות אינפרא-אדומות, אולם קולנוע פרטי, חדר כושר, ספא, מספרה ומטבח גדול שיכול להכיל קייטרינג לאירוח של מאות אנשים. בעיצוב הפנים של הבית לא נחסכו קישוטי יוקרה, כגון: אריחי זהב ליד הבריכה, נברשות בדולח גדולות, קשתות וכרכובים מפוסלים, וריהוט יוקרה מבתי הריהוט האקסקלוסיביים ביותר בעולם.
ללא ספק בית זה מהווה דוגמא לנכס בו נוצל פוטנציאל היוקרה עד קצה הגבול העליון של קידמה, פאר ונוחות, כיאה לאורח החיים שידרש מבעלי הבית.
בקצה הגבול העליון בתכנון ועיצוב דירות יוקרה בלונדון – ובניגוד לקונספט שתואר לעיל, ניצבות דירות יוקרה משופצות או חדשות המאופיינות בעיצוב מודרני, עדין ואיכותי. דירות אלו מתוכננות על ידי גדולי האדריכלים ומעצבי הפנים העכשוויים. דוגמא בולטת הינו פרוייט היוקרה וואן הייד פארק (One Hyde Park) שבנייתו נמצאת בעיצומה. זהו פרוייקט פאר ובו ארבעה בניינים מחוברים על חלקת אדמה שבין ‘הרודס’ ב נייטסברידג’ והייד פארק. בפרוייקט יש סהכ רק 80 דירות פאר שערכן עומד כרגע על כ- 60,000 לישט למר, אולם סכום זה צפוי עוד לעלות. אלמנטים מעולם העיצוב והיוקרה, שהיו שמורים עד כה למלונות חמישה כוכבים יוקרתיים בעולם, נכנסים לשימוש בפרוייקט זה בתחומי האבטחה, שירותי הנקיון ופינוקים אחרים, כמו בריכות שחייה מפוארות, מועדוני כושר, ספא, חנויות פרטיות פנימיות ומסעדות יוקרה. על פרוייקט זה חתומים האדריכל ריצ’ארד רוג’רס וחברת מעצבי העל ‘קנדי אנד קנדי’, שעל המונופול שלהם בשוק דירות היוקרה בלונדון אין עוררין.
*הכותבת היא אדריכלית במשרד Liquid Architecture + Design, בקמדן טאון, העוסק במגוון שירותי אדריכלות ועיצוב פנים.
988 07931-741 / 020-7871-1866
manuela@liquidarchitecture.co.uk
