האגדה מספרת, שכאשר הגיעו היהודים הראשונים למקום במאה העשירית לספירה, הם שמעו בת קול שיצאה מהיער ואמרה פה לין – פה תלונו, תנוחו. הם החליטו להישאר ומכאן בא השם פולין וזהו גם שמו של המוזיאון לתולדות יהדות פולין, הממוקם בשטח שבו שכן גטו ורשה, מול האנדרטה לזכר גיבורי הגטו.
מאז נפתח הבניין לציבור באפריל 2013 – 70 שנה לאחר פרוץ המרד בגטו ורשה – ביקרו במקום יותר מ?900,000 מבקרים כש?280,000 מהם בתערוכה המרכזית שחנך הנשיא ראובן ריבלין באוקטובר 2014. את התערוכה הראשונה במוזיאון יצרה החברה הבריטית אבנס קומיוניקיישן, שהקימה גם את המוזיאון היהודי בלונדון.
אחד מאוצרי המוזיאון, מיכאל מייבסקי, מנהל את המרכז למידע ולחינוך, האגף הגדול במוזיאון, שנועד בין השאר לספק חומרים לאקדמיה ולמדיה, וגם ליוצאי פולין שמעוניינים לערוך חיפוש שורשים פרטני. מעל לכל, אנחנו מפעילים את אחד ממרכזי התרבות הגדולים בוורשה, הוא אומר, רק בספטמבר קיימנו 40 אירועים בנושאים יהודיים, מקונצרטים ועד סדנאות, שרובם מיועדים לקהל פולני המתעניין בחקר ההיסטוריה היהודית.
המוזיאון הוא ציון דרך היסטורי. האם כולו שייך לעבר, ואין בו הווה או עתיד?
המוזיאון מציג לא רק את מה שהיה, אלא גם מסמל את מה שנשאר מיהדות פולין, מאז השואה ועד היום. רצינו לסמן את היהודים בעולם שהם ממוצא פולני, וגילינו שמדובר בכ?80 אחוזים, כך שמדובר באוכלוסייה רחבה מאוד. יש מוזיאון שואה גדול בוושינגטון, ויש את יד ושם בירושלים, אבל אנחנו המרכז הכי מודרני שעוסק גם בהיסטוריה ובתרבות. אנחנו מפעילים תכניות חינוך ממוקדות בנושא האנטישמיות בימינו. בחודש יולי האחרון ערכנו כאן כנס מדעי?היסטורי גדול בנושא הפוגרומים.
מה מקור התקציב להפעלת המוזיאון?
איגוד היהודים שיצרו את התערוכה גייס כסף מתרומות פרטיות. משרד התרבות הפולני דאג להקמת הבניין, ולנתח האחרון דאגה עיריית ורשה, שתרמה את המקום.
המוזיאון פועל באתר שבו שכן הגטו ולא נותר ממנו דבר?
יש שרידים, אבל צריך אבחנה מדויקת כדי למצוא אותם. 90 אחוזים מהעיר ורשה נהרסו בהפצצות במהלך המלחמה, והגטו הושמד ברובו אחרי המרד. בעיר יש כמה אזורים מוגבהים, משום שהם נבנו על הריסות שהושטחו ולא פונו. כך גם המוזיאון, שנבנה על גבי ההריסות.
בניגוד למוזיאונים יהודיים בעולם, המוזיאון שלכם פתוח גם בשבת.
גם מוזיאון ישראל בירושלים פתוח בשבת, והוא כמעט הדבר היחיד שפועל בעיר בשבת (אני יודע כי ביקרתי שם). המוזיאון שלנו הוא מוסד ציבורי, ובפולין יש הפרדה בין דת למדינה.
למעלה ממילניום
של התיישבות
התערוכה המרכזית במוזיאון מחולקת לשמונה גלריות, שכל אחת מהן עוסקת בתקופה היסטורית אחרת. הגלריה העוסקת בשואה תופסת חלק פיזי גדול, אך כך גם הגלריה העוסקת בתקופת הקיסרות הפולנית השנייה.
בפתח התערוכה ישנה גלריה קטנה ואמנותית משהו העוסקת באגדה על היווצרות הקהילות היהודיות הראשונות בפולין. הגלריות הבאות אחריה עוברות דרך ימי הביניים (מהמאה ה?10 ועד המאה ה?17) ואז, בגלריה הבאה, אפשר לשוטט ברחבי השטעטל היהודי ולפגוש בפרויקט המדהים בתערוכה – דגם של בית הכנסת היפה בגבוזדיאץ, שגגו שוחזר בדיוק מופלא ושנבנה באמצעות כלים וחומרים שבהם השתמשו במאה ה?18. סטודנטים מישראל, מארהב ומפולין צבעו את הגג בעבודת יד, וגודלו מהווה 90 אחוזים מהגודל של בית הכנסת המקורי, כך שמדובר בהעתק כמעט מדויק של בית הכנסת. גם בבית התפוצות בתל אביב נמצא שחזור מוקטן של גג בית הכנסת הזה.
בגלריה הבאה עוברים אל המאה ה?19, לתקופת החלוקה שבה פולין לא הייתה קיימת למעשה על מפת אירופה, והיא מהווה הקדמה לגלריית השואה ולגלריה של התקופה האחרונה העוסקת בחיים היהודיים בפולין של ימינו.
הגיע גם
לפסטיבל וודסטוק
בנוסף לגלריות הקבועות, המוזיאון מציג גם תערוכות זמניות המאפשרות להרחיב בנושאים, כמו המלחמה באנטישמיות או סובלנות כלפי מיעוטים. המוזיאון גם מארגן כנסים בנושאים היסטוריים הנוגעים לפולין עצמה. מאחר שהמקום משמש כמרכז תרבות וחינוך, מוצגים בו לעתים קרובות סופרים יהודים ותרבות יהודית עכשווית.
יש לנו, למשל, פרויקט שנקרא מוזיאון על גלגלים, מסביר מייבסקי. זו תערוכה שנודדת ברחבי פולין, ואני יודע שיש תכניות לשלוח אותה גם לישראל. בקיץ היא הוצגה בפסטיבל וודסטוק וביקרו בה מאות?אלפי מבקרים, שהשתתפו גם בסדנאות שהתקיימו סביבה, כך שאנחנו מתרחבים פיזית מעבר לוורשה עצמה.
פורטל השטעטל הווירטואלי הוא שמו של פרויקט נוסף, שהחל עוד לפני בניית המוזיאון, ועוסק בהיסטוריה של השטעטלים. הוא מבוסס על סיפורי גולשים שמתפרסמים באתר www.sztetl.org.pl הזוכה ליותר ממיליון מבקרים בשנה, לדברי מייבסקי.
עוד מספר מייבסקי, שכשנפתחה התערוכה, נאסף משוב רב מהמבקרים בה כדי להתחקות אחר הסיבות שהביאו אותם למקום. גילינו שקיימות סיבות רבות לביקור. לא רק כדי ללמוד היסטוריה, אלא מסיבות רבות מאוד שחלקן מצחיקות, ואחרות נוגעות ללב. בעקבות המשוב, פתחנו אתר אינטרנט שנקרא אלף סיבות, ואנחנו מעלים לשם את תשובות המבקרים.
חשוב לזכור שבקהל יהיו גם תיירים מכל העולם ללא כל ידע מוקדם על הנושא שבו אנו עוסקים, מציין מייבסקי, קשה להסביר מאפס את כל ההיסטוריה היהודית והפולנית, שמשולבות זו בזו בנקודות מפגש רבות. כל הכיתובים במוזיאון מוצגים בפולנית ובאנגלית בלבד, עם מאות אלפי תווים במצגות אינטראקטיביות, בפעילויות ועל הקירות. לכן, צריך להיות ממוקדים בסיפור עצמו, אבל אין צורך להתכונן מראש כדי לבקר במוזיאון. אנחנו מקיימים סיורים מודרכים בפולנית, באנגלית, בגרמנית, בצרפתית ובעברית ויש גם מכשירי שמע לסיורים עצמאיים, בשפות האלה וגם באחרות.
* אם אתם מתכננים לבקר במוזיאון ביום שישי, כדאי לדעת שביום זה הכניסה למוזיאון היא חופשית, אבל לכן גם צפוף שם במיוחד.
* התצלומים באדיבות המוזיאון לתולדות יהדות פולין.
______________________________________________
טיסות ומלונות בוורשה
