שלום חבריי הלונדונים. ראשית, אני רוצה להתנצל בפני אלה שנפגעו מהטור הקודם שלי. ממש לא התכוונתי שמישהו ייפגע, אבל אני מודה שקראתי שוב את מה שכתבתי ולא כל כך הבנתי על מה הכעס. אולי הכעס נובע מכך שהאנשים שכעסו לא נוכחים במזרח התיכון? יכול להיות ששבוע-שבועיים-שלושה של נוכחות במדינתנו הנאורה והמשוגעת תעשה את העבודה. תאמינו לי שאני מאוד אוהב את המדינה שלי, החצר שלי מלאה בדגליה היפים, אני אעשה הכל כדי לשרת אותה בגאון ולשמור עליה, אבל המדינה נוזלת לי בין האצבעות ואני חושב שצריך להיות פה כדי להבין וכדי לשמוע את הקולות. תאמינו לי – זה לא פחות ממבהיל.
אבל בואו נהיה מעט אופטימיים. סופסוף פורסם דו?ח מבקר המדינה על פרשת ביבי טורס. לונדון דווקא מככבת שם לא מעט, אם אני זוכר נכון. למי שלא בקיא: ביבי, ילדיו ורעייתו המתוקה נסעו ונסעו ברחבי העולם, ועל הנסיעות שילמו כל מיני אנשים שלא שמו לב לכאורה ששילמו כמה וכמה פעמים על אותן נסיעות. קורה. למי לא קרה ששילם על אותה נסיעה חמש פעמים? לא קרה לכם? כנראה שאתם לא נוסעים מספיק.
אם הייתם טורחים לנסוע מסביב לעולם, למען המדינה כמובן. אם לא הייתם משאירים את הילדים שלכם בבית, כמו כלבים עזובים. אם הייתם לוקחים אותם לכל נסיעה חשובה שכזו. אם הייתם אוהבים את אשתכם (אין מילה כזאת בעברית, אבל תודו שזה מצלצל חמוד!), כמו שמלכנו ביבי אוהב את מלכתו שרה והייתם לוקחים אותה לכל מקום בעולם – אז גם אתם הייתם פה ושם מתבלבלים ולא זוכרים מי שילם על הנסיעה וכמה פעמים.
הבעיה היא שאצלנו יש נטייה לצרות עין, וכנראה שהתקשורת סתם מחפשת את ביבי, אפילו כתבו את זה בישראל היום. האמת היא שקשה למצוא את ביבי גם אם מחפשים כי הוא כל הזמן בנסיעות, אבל אפשר להתאמץ. בנוסף, ישנם כאן גורמים עוינים שכועסים מאוד שהדוח על פרשת ביבי טורס פורסם באיחור אופנתי של חמש שנים. נו באמת, האם זו לא צרות עין? מהן חמש שנים בראי ההיסטוריה? מהן חמש שנים כשמסתכלים על התמונה הגדולה? מה זאת סוויטה ב?3,000 פאונד ללילה (יש דבר כזה? אימאלה, מפחיד) לעומת תרומה כל כך משמעותית לביטחון ישראל? בקיצור, בואו נהיה אופטימיים ונזכור שביבי ורעייתו אוהבים אותנו אהבה עזה ויעשו הכל בשבילנו, בכל מקום בעולם, ביום ובלילה, מהמשרד, מהבית או מהמלון. הנה, גם עכשיו ביבי עושה הכל כדי להרחיב את הממשלה. ליברמן מתמנה לתפקיד שר הביטחון ונתניהו שם את כל העניינים האישיים בצד למען ביטחון מדינתנו. כולל את זה שליברמן אמר שהוא זבל ואסון למדינה ולביטחונה. זה מנהיג! זו אישיות! תראו לי מי יכול לשים עלבון אישי צורב שכזה בצד רק בשביל רק בשביל להמשיך לשלוט! למי יש את הצניעות הזו, את חוט השדרה הזה, את היכולת לסבול למען הכלל? רק לראש הממשלה שלנו. עד שלא תהיו פה, לא תבינו כמה זה מחמם את הלב.
שימחתי אתכם קצת? יופי. עכשיו משהו אישי ברשותכם. אני מנצל במה זו כדי להשתמש בחוכמת ההמונים שלכם ובמיקומכם בבירה אירופאית נאורה. בחודש האחרון, התברר שלכל התחלואים מהם סבלה זוגתי העיתונאית אורלי וילנאי בשנים האחרונות – האסתמה, אירועי הלב ודלקות הריאות החוזרות – יש שם אחד: תסמונת Churg-Strauss, על שם שני החוקרים שגילו אותה. אם מישהו מכם שמע על טיפולים חדשניים בתופעה הנדירה הזו – נשמח לשמוע. רק בריאות לכולכם וכמובן למשפחת המלוכה נתניהו, שבלעדיה אנחנו אבק אדם.
